ברטעה-ריחן, טורה-שקד, עאנין, יום ד' 6.11.13, אחה"צ

צופות: 
חנה ה. רוני ש. (מדווחת)
06/11/2013
|
אחה"צ

13.50 מחסום טורה-שקד

אנו חוצות את מרחב התפרinfo-icon כדי להגיע למחסום.

המחסום פתוח בשעות  07.00 - 10.00 ומ 12.00 -18.00. בשעות הצהרים מגיעים למחסום בעיקר פועלים החוזרים מעבודה בהתנחלויות ובאזור התעשייה שחק שנמצא בתוך מרחב התפר.

מעט אנשים עוברים בכיוון ההפוך מהגדה למרחב התפר בשעה זו.

מגיעה מונית גדולה מהגדה, לפני המעבר במחסום הנוסעים יורדים ממנה, תעודותיהם נבדקות והם עוברים ברגל את המחסום.

המונית ונהגה נבדקים, עוברים את המחסום ואוספים את הנוסעים המחכים. ראינו שהחיילים הרשו לאדם נכה להישאר במונית בזמן הבדיקה.

מסתבר שיש קו מוניות שעיריית ג'נין מפעילה מהגדה אל תוך מרחב התפר ובחזרה. המוניות מורשות לעבור גם במחסום ברטעה-ריחן .

14.15 מגיעות עוד מכוניות ופורקות פועלים רבים החוזרים לבתיהם בגדה. כולם מברכים אותנו לשלום בחיוך רחב.

14.20  עוזבות.

 

14.30  מחסום ריחן-ברטעה

זו שעה שהרבה פועלים ופועלות חוזרים מהעבודה במרחב התפר ובישראל. גם פועלים שחייבים בבוקר לצאת לעבודתם דרך מחסום אירתח - שער אפרים ליד טולכרם מורשים לחזור דרך מחסום זה.

הרבה מאד מכוניות חונות בחניונים בצד הפלסטיני של המחסום וגם בשולי הכבישים. כנראה מחכים  לחוזרים לביתם אחרי העבודה.

מיניבוסים  מביאים תלמידים יהודים הגרים בשתי ההתנחלויות שנמצאות  מעבר לגדר בתוך הגדה והלומדים בישראל. הם מחכים בתחנת הסעה בתוך המחסום להסעה שתיקח אותם להתנחלויות (בניגוד למתרחש במרכז הגדה שבה יש הרבה התנחלויות  ואי אפשר לבדוק כל ישראלי היכן הוא מתגורר, מותר במחסום זה לעבור רק למתנחלים ואילו לישראלים "סתם" אסור לעבור).

על כל הפלסטינים לעבור במין פרוזדור מגודר ארוך מאד ומתפתל הנקרא "שרוולinfo-icon" שאליו מותר לנו (נשות מחסום ווטש) להיכנס. השרוול מגודר מכל צדדיו כולל הגג והוא מוביל לטרמינל.  בסופו יש הפרדה בין הכניסה והיציאה מן הטרמינל ולפחות בשעה זו, למרות עשרות העוברים, אין דחיפות ותורים. החוזרים ממרחב התפר (רובם באים מברטעה המזרחית) חייבים להחתים את האישור שלהם אך זה נעשה במכונה ולכן מהיר ביותר. הפועלים שיצאו בבוקר לישראל דרך אירתח אינם חייבים להחתים כלל. יש מתקן למים קרים ויש ספסל בקצה של השרוול כדי שאפשר לנוח..

כפי שמוזכר בדוחות ממחסום זה – עוברת כאן קבוצה קבועה וגדולה של נשים שעובדות במתפרות בברטעה המזרחית והן חוזרות בשעה זו בהסעות למחסום . כולן יפות ומטופחות ומברכות אותנו במאור פנים (אני זוכה לברכתן בזכות חנה).

15.00 עוזבות את המחסום

 

15.15 מחסום עאנין

המחסום סגור עדיין. המסיק ממשיך. אמור להיפתח  ב 15.30 עד  16.30. יש כבר פלסטינים שמחכים. ויש בחור צעיר הדובר גם עברית טובה שמארגן את התור מיוזמתו ומחזיק בידיו את תעודות הזהות של האנשים המחכים.

15.20 מגיעה מכונית עם לוחית זיהוי ישראלית ואחריה רכב צבאי על כביש המערכת מתוך המחסום. החיילים פותחים את השער הנעול ומאפשרים לשתי המכוניות לעבור.

15.25 החיילים מגיעים ופותחים את שלושת השערים  בתוך המחסום. הרבה פלסטינים מחכים לעבור כולל טרקטור, נשים וצעירים. כאשר הבחור שאירגן את התור עובר הוא מעביר את ניהול התור לאדם אחר וכך הלאה. התור מתקדם מהר כשכל פעם מכניסים 5 אנשים.

 

15.40 מגיעה "מכונית אסירים" מבוצרת, אחריה צועדים 3 חיילים המלווים 3 פלסטינים. יותר מאוחר מסתבר לנו שהשלושה נתפסו עובדים במטעים של מי עמי, יישוב בשטח ישראל,  ולכן הם נחשבים שב'חים. החיילים מצרפים אותם לשלושת הפלסטינים שכבר מעוכביםinfo-icon ליד החיילים. לעת עתה לא מעבירים אותם. אנו רחוקות ולא יכולות לראות ובוודאי לא לשמוע מה בדיוק קורה שם. מפעם לפעם קם אחד המעוכבים, אדם מבוגר יותר, ומנסה לשכנע את החיילים שישחררו אותו.

15.50 מגיעים עוד פועלים/מוסקים, מתוך המטע שליד המחסום מגיע חקלאי עם אתון שאליה מתלווה חמור צעיר שמאוהב בה קשות. הפלסטיני פורק מספר שקים עם זיתים, וחוזר למטע להביא עוד שקים אל המחסום. הוא מחכה שיגיע טרקטור עם עוד מוסקים.

כל הזמן מגיעים עוד אנשים ועוברים , חלק בקלות וחלק נשלחים לבדיקה יותר מדוקדקת של תעודותיהם.

16.05 חלק מהמעוכבים שוחררו אנחנו לא יכולות לראות אם תעודותיהם הוחזרו להם אך שלושה עדין מעוכבים. בשעה 16.30 כשיסגרו את המחסום כנראה שישחררו אותם.
16.20 אנחנו עוזבות.

 

אני בתחושה שאנחנו בתוך הצגה שכל משתתף יודע את מקומו ותפקידו ואין כל יכולת לשנות דבר. בדרך הביתה נוסעות מול שקיעה קיטצ'ית שמוסיף לתחושתי הרעה, למרות שעל פניו הכל היה על "בסדר".