עאנין, ריחן, שקד, יום א' 4.11.12, בוקר

צופות: 
ירלה א' ורותי ת' (מדווחת)
04/11/2012
|
בוקר

 

6:45 מחסום עאנין

אנחנו פוגשות את פ' כדי לקבל ממנו ג'ריקן של שמן זית עבור חברתנו רעיה. שאלנו אותו לגבי המחסום הנוסף שאמור היה להיפתח עבור אנשי עאנין שמבקשים לעבד ולמסוק את מטע הזיתים במורד הגבעה מימין למחסום. הוא טוען שדווקא תושבי עאנין הכשילו את פתיחתו כי לא יכלו להתחייב שיעברו בו באופן סדיר שיצדיק את הפעלתו. פ' טוען שתנובת עצי הזית השנה דלה כי הם נפגעו מאיזשהו חומר שקק"ל ריססה בו את היערות בסביבה. זהו עניין שדורש בדיקה. ב-7:00 נראה שכל מי שהגיע למחסום - כבר עבר. בחור צעיר חוצה את המחסום בדהרה מרהיבה על גבי חמור ועוצר לידנו כדי לטלפן ולהצטלם. החיילים אמורים לנעול את המחסום אך אינם ממהרים לעשות זאת.

 

7:05 מחסום שקד/טורה

עוברים מנהל ביה"ס, הבנקאי ופועלים מעטים וב-7:20 מגיעים כ-20 ילדים בטרנזיט כחול כבימים ימימה. הם חוצים את המחסום ברגל (בתמונה), לא בשרוול אלא על הכביש, ועוברים ללא בדיקה. ב-7:40 הטרנזיט חוזר ואוסף את המורים לביה"ס באום ריחן. 3 נערים בני 14 נשלחים לחדר הבידוק ויוצאים ממנו כעבור דקה או שתיים, מקצרים דרך השדה לכיוון ביה"ס בטורה.

 

7:55 מחסום ריחן/ברטעה

הפעם שהינו בצד מרחב התפרinfo-icon בלבד. כעשר נשים צעירות, סטודנטיות ואמהות עם תינוקות, נוסעות לגדה. הן מציגות תעודות ואישורים אצל הבודקה. אחריהן מגיעה מכונית עם נהגת ונוסעת. הן נדרשות לפתוח את כל דלתות המכונית לרווחה, כולל מכסה המנוע. הנהגת עצבנית במיוחד: "אני דוקטור!" היא ממהרת מאוד לעבודה. המכונית נבדקת בקפדנות רבה עם מראה ופנס ע"י מחסומאית משוכפצת ומאובטחת. אח"כ מגיעה משאית קטנה עם משפחה צעירה שעוברת ללא כל בידוק. אנחנו יורדות בשרוול אל פתח הכניסה לטרמינל. בעמדה המוגבהת, על צלע הגבעה, נמצא הבוקר נ', מאבטח דרוזי, דמות ציורית בעל פנים דקות עם שפם גדול מאד, שבדרך כלל אנחנו פוגשות במרכז המחסום. שואלות אותו למעשיו שם למעלה והוא עונה בשמחה: "אני מרחף לי בעננים". אח"כ הוא מנהל מעל לראשינו דיאלוג משועשע על זריקות אבנים עם ר', סגן מנהל המחסום, שניגש מעבר לשרוול ומשוחח בלבביות עם מירלה. שניהם קיבוצניקים... סוחר של כלי בית מברטעה מתלונן ששהה כחצי שעה בטרמינל. לדעתו עובדים שם לאט. האחרים מאשרים את דבריו וטוענים שיש הרבה אנשים עכשיו בפנים, מתלוננים על לחץ, "מלא אנשים". מישהו יוצא ושואל בצחוק אם היתה חאפלה. "למה?" "כי סגרו את השערים", הוא אומר. כשעזבנו ב-8:50 השערים היו פתוחים.