עאנין, ריחן, שקד, יום ה' 30.8.12, בוקר

צופות: 
נטע גולן ושולה בר (מדווחת)
30/08/2012
|
בוקר

מחסום עאנין 0610 - 0645

בדרך למחסום עוצרinfo-icon אותנו שאפיק אבו ג'יהאד בעל האתון והעייר ומגיש לנו שקית עם שקדים יבשים. "קחו."
במחסום עצמו קהל ממתינים רב מצטופף במרכז המחסום. הרבה אישורים צעירים עומדים שם והחיילים מנסים להשתלט על הבלגן שמחוללים בעליהם, שטרם הספיקו להפנים את נוהלי המחסום והכיבוש ורוצים לעבור מהר מהר ועכשיו עכשיו. בניסיון לרסן אותם אחד החיילים אוסף מהם תעודות זהות ואישורים וקורא אותם אליו בשמותיהם בקצב הנראה לו. חצי שעה כבר לא מספיקה כאן והמעבר מתארך לשעה. לקראת סוף המשמרת שלנו החיילים מתחילים לקרוא לממתינים ברביעיות. ידידנו מחמוד ממספר שביום שני שעבר, בשובם אחה"צ ממרחב התפר לכפר, נתנו לכולם לעבור בבת אחת ללא בדיקות.

מחסום שקד 0705 – 0720
המעבר מתנהל בעצלתיים אבל מתנהל, מכוניות והולכי רגל עוברים תוך דקות ספורות.

 

מחסום דותן 0735 – 0805
באמצע המחסום רכב צבאי, החיילים לא נראים, הם בתרגולת. המעבר מתחדש ומתנהל בהפסקות לא מובנות, מה שגורם מייד לתור של מכוניות בשני הכיוונים. 

 

מחסום ריחן 0815
ככל הנראה המעבר בשעות אלה מתבצע ללא תקלות נראות לעין. רכבים עם סחורות חקלאיות ממתינים על הכביש ובחניון הפלסטיני. מוניות ממתינות בחניון העליון ללקוחות.
לקח לנו יותר זמן להיחלץ מהחניון הפלסטיני הדחוס ברכבים פרטיים מאשר להסתובב ולראות מה קורה.
בכל מקום הפלסטינים מקבלים אותנו כאילו אנחנו חלק מנוף המחסום/הכיבוש/המציאות הכפויה עליהם. הם אומנם מחייכים בידידות אבל אחרי כל כך הרבה שנים עדיין לא ברור לי מה משמעות חלקנו בנוף הזה?