עאנין, ריחן, שקד, יום ב' 18.6.12, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
לאה ר אנה נ.ש.
18/06/2012
|
בוקר

06.05 מחסום חקלאי עאנין
תושבים ממתינים במחסום התחתון כך שאיננו יכולים לראות אותם, זרוע הברזל חוסמת את המעבר לצידו עומד חייל מאבטח עם נשק שלוף לכיוון הממתינים א'כ מצטרף אליו לתגבורת חייל מאבטח נוסף ,
הבידוק מתנהל מול המחסום הקדמי,ההתנהלות איטית מאד , התושב נגש את החיילת הישובה על רבוע הביטון ומגיש את מסמכיו , רק לאחר שרישומו הסתיים והוא עוזב לעבר שער היציאה, חד- שיח מתנהל בין החיילת והמאבטח , היא צועקת אליו ממרומי ישיבתה על הביטונדה " תומר אחד אחד" .,.ותומר שולח אחד אחד, לאחר שהתושב הנבדק עזב אותה, היא שוב צועקת ממקומה :"תומר, שלח אחד ....ותומר שולח עוד אחד ואחר כך עוד אחד ,
הרווח שבין בידוק למשנהו , זה יוצא וההוא טרם הגיע, זמן פטפטת קלה ונעימה, ובזבוז זמן לממתינים. אבל מי מתיחס...
06.15 :בין 30-40 איש ממתינים, הרבה צעירים ,הורים וילדיהם הקטנים בחופשה גם כן ( סוף סוף הפנימו)
06.30: עוד 25 איש ממתינים , ומספר טרקטורים. אנשים מגיעים ומספר הממתינים עכשיו קבוע פחות או יותר
:06.50 החיילים מדברים על פעילות מבצעית, האמר נכנס ויוצא אחרי מספר דקות, החיילת שולחת את המאבטחים לסגור את השער התחתון והאמצעי אנו שומעות צעקות וויכוחים למטה ממהרות להתקשר לחמל ולמתק בחמל , להודיע שמתכוונים לסגור את המחסום מול פרצופם של הממתינים אלה מתקשרים לחיילים ומורים להם להעביר את הממתינים במחסום ואכן, כ-20 איש ואישה וכן מספר טרקטורים שהיו אמורים להשלח הביתה עוברים, הפעם בקצב מזורז.
תושבים מבקשים שנגיע להגיע בימי חמישי ובשעות אחר הצהרים גכ
07.20 עזבנו

07.30 מחסום טורה ( שקד)
אנשים יוצאים לעבודתם במרחב התפר , אחרים, בעיקר סטודנטים/יות יוצאים לגדה ולאונברסיטאות בגנין , אשה מבוגרת בדרכה לרופא בגדה והיא חוששת שלא תספיק לחזור לפני סגירת המחסומים ,היא מתיעצת אתנו : הנה על פנינו טופחת המציאות הכיבוש, כסתירת לחי מצלצלת: בעלת המקום שואלת אותנו, האורחות לרגע , אם חיילים ימצאו כאן בשעה שתבקש לחזור היא- תושבת הקבע על אדמתה וכאן חייה משכבר הימים נדרשת להתאים את אורחותיה לנוהלי הכיבוש.
קבוצת מורות ואחריה , בנפרד, קבוצת מורים יוצאים מבידוק , בדרכם לפקח על בחינות (בגרותׂ?) בברטעה או במקום אחר עוברים בשרוול החדש.
ג' חמדו'אללה, מיודענו היקר שוב עובר בטורה. האיש השליו הזה כועס: עם מספר 20 שקבל במחסום בדרכו לבידוק בשעה 7.00, הוא יוצא רק עכשיו, - אחרי כשעה . הוא שואל את החייל: למה זה צריך להיות ככה? 'והשאלה נשארת תליה באוייר.
איש אחר ממיסר מסכם ואומר: " תסתכלי, כל הגדה - גיטו אחד גדול, אתם שחייתם בגיטו , ככה עושים לנו... גיטו לגוף וגיטו לנשמה "

08.00 מחסום ברטעה החדש
טנדרים ממתינים להקרא לבידוק , בשעה זו על הכביש כ-8 משאיות וטנדרים , מגרש החניה מלא. אישה מברטעה ממתינה עם בתה הקטנה וקרובת משפחה לנסיעה לגנין. הנהג יצא לדרך רק כאשר יגיעו שבעה נוסעים.
המעבר שגרתי, מהיר, לא ניצפו קשיים, כיבוש משמים
08.30 עזבנו