בית יתיר, דרום הר חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום ג' 7.2.12, בוקר

צופות: 
ציפי פ' ויהודית ק. (מדווחת) מ. מאחורי ההגה.
07/02/2012
|
בוקר

מצודות יהודה (בית יתיר)

החלטנו לא להיכנס לחברון הפעם ונסענו ישר למצודת יהודה - הוא בית יתיר - כדי לעקוב אחרי מעבר הילדים בתוך קו התפר. הגענו לבית הספר ומ.  נכנס כדי לבקש רשות כניסה מהמנהל. האחרון יצא אלינו בחיוך וברכות אך הבהיר לנו שאנחנו מוזמנים לביה"ס רק בתיאום מראש, ותודה רבה לנו, אך עכשיו אין בעיות במחסום. בחיוך עוד יותר רחב הוא הסביר שהיום המורים קיבלו משכורת ולכן סיימו את הלימודים מוקדם יותר. מה שהוא לא אמר אך היינו צריכות לחשוב עליו קודם זה שהרשות נתנה הוראה גורפת לציבור הפלסטיני לא לקיים שום פעילות משותפת עם ישראלים. אנו מודעים לכמה מקרים של פרויקטים שנתקעו בעקבות ההוראה אז יש לכבד אותה. לחלק מילדי בית הספר יש הסעה מאורגנת על ידי הרשות.

חזרנו למחסום ואחרי 5 דקות הילדים "שלנו" הגיעו ברגל, הצטופפו ברוח העזה לחכות לבדיקת התעודות. שומר אחד סירב לענות לשאלות אך שומר אחר התיר לנו ללוות את הילדים מבלי שנציג תעודות ובתנאי שלא נעבור אל תוך ישראל. נכנסנו עם הילדים לחדר הבידוק, מכונת שיקוף ובדיקה ידנית (רופפת למדי ושומרת חמוצה) וכל הסיפור לקח 15 דקות מהתחלה ועד הסוף - בזבוז כוחות ומשאבים - אך הילדים היו שמחים וחוצפנים ועברו לדרכם הארוכה הביתה בלי תלונות.

מחסום מיתר

חזרנו הביתה דרך מחסום מיתר - הרבה פועלים שעשו קניות בשוק הקטן והרבה אנשים שסיפרו שאין להם אשרות כניסה ועובדים כנהגים. כולם שאלו למה אנחנו לא עוזרת להם לקבל האשרות.