ברטעה-ריחן, טייבה-רומנה
08:00 מחסום טייבה רומנה
ג'יפ של משמר הגבול כבר במקום, כ-15 פלסטינים ממתינים בצד המזרחי של הגדרות, אבל שערי המחסום לא נפתחים.
שוטר מג''ב ניגש אלינו. לא מכיר את מחסום ווטש, הוא כאן בפעם הראשונה ומבקש לראות אישור שמותר לנו לעמוד כאן.אנחנו מסבירות לו מדוע לא יוכל לראות אישור כזה ושואלות למה הם לא פותחיםאת המחסום? יש סיבה, חסר להם שוטר צבאי. שני מג''בניקים נשארים במקום והשלישי נוסע בג'יפ להביא מ''צ.
כעבור רבע שעה המ''צ מגיע. השערים נפתחים, התעודות נאספות ונבדקות וכולם, כולל אישה, שני ילדים וטרקטור, עוברים תוך דקות ספורות.
09:00 מחסום ברטעה-ריחן
בשעת בוקר מאוחרת זו נהגים בודדים עדיין ממתינים לנוסעים בצד מרחב התפר. אנשים אחדים עולים מהטרמינל בשרוול הרשת.
מגרש החנייה בצד הפלסטיני מסודר להפליא ואפילו מרווח. שני מאבטחים פלסטינים משגיחים שאיש לא יחנה מחוץ למגרש (לנו הרשו) ושאיש לא יחמוק מתשלום. בשיחה קצרה הם נשמעו מרוצים מהעבודה, דמי החנייה עוברים למועצת ברטעה, הכל בסדר. אנחנו לא מתפעלות מלובשי המדים השחורים, לא מהנוכחות הכוחנית והמאיימת (חמושים באלות, רימוני גז, מכשירי קשר וסמכות להפעיל את אלה), ולא מהעובדה שהובאו כדי להשליט סדר, בכוח אם צריך, ולגבות דמי חנייה מאנשים שרבים מהם מתפרנסים בדוחק בשכר יומי.
מי שמגיע בשעה זו נכנס מייד לטרמינל.