קלנדיה

הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך, חנינו כרגיל בצד הישראלי. כצפוי יש כבר בצד הישראלי הרבה אנשים יחסית למקובל בשעה זו. הסיבה היא צום הרמדאן. אנשים קמים לפני עלות השחר כדי לאכול משהו לפני תחילת הצום, ואח"כ הם כבר הולכים למחסום. כשהגענו השחר כבר החל להעיר אך עדיין נראה הירח המלא (ליד הדגלים בתמונה). בכיכר שלפני המחסום תאורה לכבוד הרמדאן.

בפנים תורים מסודרים שחורגים רק במעט מהסככה. רק 3 עמדות הבידוק היו פתוחות כל הזמן. עמדה 1 היתה משום מה סגורה ועמדה 5 נפתחה ונסגרה לסירוגין. בגלל הרמדאן לא אוכלים, לא שותים ולא מעשנים. החיילת שבאקווריום התמהמה מדי פעם בפתיחת הקרוסלות שבקצה המכלאות, אך כאשר האנשים קראו לעברה – שמעה ופתחה, וגם הכניסה הרבה אנשים בכל פעם. מדי פעם ראינו את קצה התורים בכניסה לסככה ולאחר מכן הם שוב התארכו מעבר לסככה. בשלב מסויים חברנו ח' קורא לנו מהתור לפני עמדות הבידוק ומתלונן עם חבריו על כך שרק 3 עמדות פתוחות. התקשרנו לחמ"ל ולאחר זמן קצר נפתחה שוב עמדה 5, אך עמדה 1 היתה סגורה במשך כל שהותינו.

גם היום קבענו לפגוש את מ', חולה סרטן מהבקעה שצריך להגיע לטיפול בהדסה. סיכמנו איתו שלא יגיע כ"כ מוקדם כמו בשבוע שעבר ואם יעבור במחסום הרכב יתקשר אלינו מהצד הישראלי ויחכה לנו שם. בסביבות 6 הוא התקשר ואמר שהגיע וימתין לנו. אנחנו העדפנו להישאר עוד מעט ולפחות לאחר שייפתח המעבר ההומניטרי. מעט אחרי 6 חילופי משמרות באקווריום. החייל שמאייש עכשיו את העמדה יוצא כל פעם החוצה ובודק מה המצב. הוא פתח את הקרוסלות לעתים קרובות, אך כל פעם הכניס מעט מאוד אנשים.

ב-6:15 נפתח המעבר ההומניטרי והופעל ע"י הנגד מהמת"ק ומאבטח. יצאנו החוצה וראינו שהתורים לא מאוד ארוכים. ב-6:30 לערך החלטנו לעבור דרך המעבר ההומניטרי. בדרך כלל אנו מחכות עד שהתורים מתקצרים ועוברות בתור הרגיל, כך אנו רואות גם כמה זמן זה לוקח ומה עוברים האנשים שבתור. אך כיוון שמ' המתין לנו כבר בצד הישראלי רצינו לעבור במהירות. תוך כדי המעבר שוחחנו עם המאבטח והנגד, וביקשנו שיגידו לחייל שבאקווריום להכניס יותר אנשים בכל פעם, כדי למנוע תסכול שמוביל לקריסת התורים. אמרנו להם שאנחנו עוברות עכשיו כי יש חולה שמחכה לנו, אז המאבטח הציע להעביר אותנו מחוץ לתורים ונענינו להצעה.