קלנדיה

באתי אל מעבר לחומות לחפש את יום מהאדמה ולא מצאתי.

לא את היום ולא את זכרו.

כמו נעלם בחוסר אונים מתחת למועקה ולייאוש שהולכים ומצטברים, הולכים ומתגבהים.

האין אנשים במרחב הציבורי שבין מחנה הפליטים למחסום, המקום שבעבר הלא רחוק היה היעד להפגנות ומחאות, המקום שאליו היו נורים גזי הפלפל ורימוני ההלם, השנה- כלום. ריק ואפור.

בבחינת הצלחת הדיכוי והטרור המדינתי.

בימים של חול המועד חל סוג של סגר בין שני צדי החומה שמשרת את אינטרס הריבון.

מי שעבודתו במפעלי היהודים חשובה ליהודים  - מוחרג מהסגר, ומי שלא – סגור.

מכר קשיש דיבר בצער אודות האין חיסונים לפלסטינים מלבד לבכירי הרשות ובעלי אישורי עבודה, מי שלא זה ולא זה, צריכים להירשם ולקבל תור לעוד חודש או יותר.

החיסון הוא מרוסיה, אמר, שאולי טוב ואולי לא טוב, זה חיסון שלא נבדק ולא אושר ע"י ארגון הבריאות הבינלאומי.