צומת ברטעה: מי מרוויח מהמעבר החופשי דרך פרצות בגדר ההפרדה?

צופות: 
רוני שליט ושולי בר
28/07/2020
|
בוקר
רכבים חונים משני צידי הכביש
רכב צבאי לרוחב הכביש ושני חיילים

0700 – 0830

בכניסה לעיירה ברטעה

צומת ברטעה

אנו חונות לצד הכביש הראשי (611) בכניסה לברטעה המזרחית, ממול לגבעה בגדה, בראשה הכפר דָהֶר אל עבד. לפנינו נפרשת סצינה הזויה, מטורללת, בהשתתפות הגיבורים הראשיים במחזה "הכיבוש". תנסו לצייר את הכתוב כאן לסרטון קצר: גדר ההפרדהinfo-icon הנמתחת ממול לכביש, פרוצה במספר מקומות. יש פרצות קטנות שמשתחלים דרכן ויש פרצות גדולות שאדם עבר בהן ברווחה. בזמן האחרון הפרצות בגדר ההפרדה הן הלהיט במעבר משם לכאן ובחזרה, ומיטיבות לשרת את הטמטום המאפיין את הכיבוש.
אנו מזהות את הפרצה הרלוונטית לפי זרם אנשים שמגיע מכיוון הגדה לכיווננו. תכניסו לסרטון גם את ההתרוצצות העצבנית של מיניבוסים ומוניות צהובות מכל הכיוונים. מוניות מהגדה מובילות אנשים אל הפרצה. אותן אנו רואים מרחוק, ברקע. וממש איפה שאנו עומדות עוברות בתזזית הלוך ושוב מוניות צהובות ומיניבוסים ממרחב התפר לעבר הגדר. יש לשער שרבים מהעוברים מחזיקים בכיסם אישורי מעבר תקפים גלעט כוּשר. למה הם ויתרו ברצון על התענוג לעבור במחסום ברטעה הגדול והמושקע והממוזג והמשופע באמצעים זיהוי והנעה אלקטרוניים? "אה," אומר ו', "זה בשביל החופש! זה בשביל הכיף לעבור בלי שום פיקוח של הכיבוש," והוא מתווה על צווארו תנועת חנק.

תיכף נראה שכוחות הכיבוש פה, וגם הם לוקחים חלק בכיף.

הגענו באיחור של שעה ובכל זאת האקשן מרשים ועדיין בעיצומו. דמיינו איך ממול, במדרונות הגבעה, גולשים אנשים אנשים אנשים, כמו כבשים שוויצריות עם פעמונים, רובם גברים שממהרים לעבודה. אל הכיוון שלהם אצות טסות מוניות פלסטיניות עצבניות (אבל הנהגים נראים מאושרים, מביאים מכה היום) כדי לחטוף כמה שיותר לקוחות. ברגע זה הצגה כזו בדיוק מתרחשת לאורך גדר ההפרדה - מג'למה בצפון הגדה ועד דרום הר חברון בדרומה. הפרצות שנפערו יום אחד בגדר הן סיפור בן יותר מחצי שנה. כלומר זה סיפור ישן. אבל היום נוסף לסיפור משהו מפתיע: נוכחות מסיבית ביותר של צה"ל. הרבה ג'יפים צבאיים חנו באזור הפרצה שלנו לצד הכביש הראשי, או בתוך השטח, על כבישים פנימיים קטנים וישנים, חלק מהחיילים יושבים בתוך הג'יפים, אחרים מפוזרים בשטח, חמושים ברובים דרוכים, ועל הקרקע דוקרנים לצד הג'יפ.
"שומרים על ציר פתוח," אומר בקצרה קצין, סרן, עטוי מסיכה, שלא הסכים להרחיב. מקומיים הסבירו לנו מה פשר ציר פתוח במקרה זה: למה הצבא מתעלם מכל האנשים שעוברים פה ולא במחסום? הוא בא רק כדי לתפוס הברחות. הדוקרנים נועדו לעצור מוניות ומיניבוסים שמעבירים "דברים" ואנשים עם חבילות. שקים מלאים בירקות ופירות, סמים, כבשים ופָּרות...  כן, גם בעלי חיים. החיילים לוקחים תעודות זהות ואישורי מעבר ומעכבים את הנעצרים למשך שעה שעתיים. בסוף משחררים. אומר ו': "יאללה, נגמר המשחק."

בעיתוי מפתיע חלף אותנו טרנזיט עם כבשים שדהר לכיוון מחסום ברטעה, וטרנזיט עם כבשים שנכנס לעיירה ברטעה המזרחית. חג הקורבן, החג הגדול עיד אל אדחא, בעוד ימים אחדים.

בכניסה לברטעה, משני צידי הכביש, שתי שורות ארוכות של כלי רכב, לפי לוחיות הזיהוי הם מישראל. מסבירים לנו שאלה שייכים לפועלי בניין ערבים שמעדיפים לחנות כאן ולהמשיך לחריש סיטי בהסעות של קבלנים. אומנם משטרת ישראל קונסת אותם בגלל החנייה הלא חוקית (חוקים בעת כיבוש יש לכבד ולהוקיר), אבל הם בכל זאת חונים.

הערבוביה נטולת הפחד של מבריחי גדר, אשר נעים בחופשיות (ובאושר רב) בשטח הפתוח מהגדר לכביש, של מוניות פלסטיניות מתרוצצות בין ג'יפים צבאיים, שמתעלמים מהם ומשיירות של מבריחי הגדר, והכל בתוך הנוף הפסטורלי שכל כך אהוב עלינו, זה מה שהיה לנו היום.