קלנדיה, היום שקט ללא תקלות

בוקר סגרירי ורגוע בקלנדיה. אנחנו ממשיכות לחנות בצד הפלסטיני, כי בשל העבודות בצד הישראלי אין מקום לחנות שם. הגענו בסביבות רבע לשש. יום מעונן וסגרירי, עננים מכסים את השמיים ולא רואים את השחר המפציע. ניכר שזמן קצר לפני שהגענו ירד גשם של ממש. ריח עשן נישא באויר, אך לא ניתן לראות מאין הוא מגיע.

הלכנו לכיוון מתחם המחסום. ידידנו אבו רמזי, מוכר הבייגלה, לא נמצא במקומו הרגיל. דוכן הפלאפל ושאר מזונות עומד ופועל כרגיל, כאשר מפעיליו לבושים במעילי ניילון נגד הגשם. תהינו אם בשל הגשם אבו רמזי לא הגיע הבוקר, אך כשהתקרבנו למחסום מצאנו אותו ואת מוכר העוגות עומדים מתחת לסככה. הגשם הבריח אותם לשם מוקדם יותר, ולמרבה המזל לא בא אף אחד לסלקם. מעט אחרי בואנו סיים אבו רמזי למכור את הסחורה שהביא ועזב.

במשך כל זמן שהותנו לא היו תורים. שלוש הכניסות היו פתוחות כל הזמן והאנשים שהגיעו נכנסו מייד ללא עיכובים. נקווה שזה סימן לבאות. בשלב מסוים הגיעה אישה עם פעוט בעגלת טיולון. היא ניגשה לעמוד ליד השער שניתן לפתיחה למעבר ללא קרוסלות וצלצלה בטלפון. אנשים ניגשו אליה להציע עזרה, אך היא אמרה שהכל בסדר. ובאמת תוך כמה דקות הגיע מאבטח או שוטר ופתח לה את השער. תהינו אם כעת יש מענה במספר הכללי, או שאולי היה לה את המספר האישי של אותו שוטר/מאבטח. נראה היה שהיא יודעת שיפתחו לה, ואכן כך היה.

זרם האנשים נמשך כרגיל הן מהכניסה למתחם המחסום ממזרח והן של צעירים המטפסים על הגדר מכיוון קלנדיה. כולם נכנסו מייד. מאחר וזה היה כך כל זמן שהותנו, עזבנו לאחר כשעה, ברבע לשבע. הפעם לא עברתי לצד הישראלי של המחסום, כי באמת נראה היה שאף אחד לא מתעכב במעבר.

כשחזרנו לרכב היה כבר אור והשמש החלה להבליח מבין העננים. שאלנו את מפעיל החניה לפשר הריח השרוף מכיוון א-רם. הוא לא ידע מה מקור הדבר בדיוק, אך הרגיע אותנו שאין זה נובע מהפגנות או פעילות של הצבא. לדבריו בא-רם שקט. כנראה שפשוט שורפים אשפה. נסענו דרך א-רם לכיוון צומת ג'בע-גבע בנימין (אדם). לפני הצומת, המחסום הזמני ג'בע היה מאוייש אך המעבר היה די מהיר. אחרי המחסום הגענו לצומת ופנינו לחזור לירושלים דרך חיזמה. מצב התנועה עד מחסום חיזמה היה סביר, אך מפסגת זאב החלו פקקי הבוקר הרגילים.