מת"ק עציון: איפה מסתתר השוטר השקוף?

זו התמונה שקיבלה את פנינו כשנסענו לחניון של מת"ק עציון: הביוב זורם בחופשיות, הרבה יותר ממה שהיה בעבר, ומשתרע על כמעט רבע מהשטח. זה אופייני למקום המגעיל הזה, שאמור לתת שירות לפלסטינים. הריח מחלחל לחדר ההמתנה וכל פעם שיש קצת רוח הוא מתחזק. קשה שלא לעשות הקשר בין הביוב לאופן ניהול המת"ק הזה.

שירותי הגברים בדרך כלל מטונפים, שירותי הנשים סגורים כבר שנים, אין מי שתיה זמינים וכשפלסטינים מגיעים הם צריכים להידחק מבעד לסורגים של הקרוסלה. רק קול השב"כ נשמע קורא לאנשים לחקירה. פונטיוס פילטוס קרא להם לראות אם ניתן לשכנע את אסירי הכיבוש הללו לרחוץ ידיים יחד עם החוקרים... בניסוח עדין  ללחץ לשיתוף פעולה. ואנחנו תמיד זוכרות את אחד האומללים האלה שאמר להם, "לא תודה. אני רוצה לישון בלילה."

אנשים זרמו פנימה בכל זמן שהותנו. רבים מהם קיוו לראות את השוטר השקוף, שאיננו, השוטר המסתתר, שכנראה כל כך נחלש מהצום שלו מהמת"ק שלא היה לו כוח לנסוע לשם. כמה מהאנשים באו לשם ביום הקודם, הוא לא היה ונאמר להם לבוא שוב. אחד מהם היה אדם שהשוטר ראה בעבר. למרות שאמרנו לו שהחיילים הלכו לארוחת צהריים שהרוויחו כה ביושר, והם יחזרו רק באחת, הוא אמר שיחכה בתקווה לנס שיקרה. זה היום השני שהוא לוקח מונית כדי להגיע לכאן. גם גבר מעל גיל 60 שפתאום לא מורשה להיכנס לישראל, מקווה למצוא את שוטר הרפאים.

פגשנו אדם שיש לו בעיה עם מעסיק קודם, והוא אינו רוצה לעבוד אצלו יותר, כי כנראה לא התייחסו אליו בהגינות. כעת הוצעה לו עבודה אחרת אך המעסיק הקודם לא רוצה לשחררו. נאמר לו לבוא בשבוע הבא להגיש תלונה. בשבוע הבא ספק אם המת"ק יהיה פתוח בסוכות. עוד דוגמה לרשלנות.

אדם שדיבר אנגלית טובה  קיבל קריאה דחופה ממשפחתו שהמשטרה נמצאת בביתו. אגב, הוא הזכיר בהכרת תודה את סילביה, שלפני עשר שנים עזרה לו. כשהגיע לביתו מצא שהשוטרים ומשמר הגבול כבר הצליחו לפרוץ ולעשות בלגן בכל הבית. יש לו בית בן ארבע קומות. הוא לא יכול היה לצלם שום דבר מכיוון שהטלפונים שלו ושל משפחתו נלקחו מהם (הדרך הטובה ביותר למנוע מהפלסטינים לצלם את הנעשה). הוא אמר להם שאם לא ימצאו דבר הוא ידווח עליהם למחלקה לחקירות שוטרים.

הוא סיפר שכשאמר להם שמישהו בכפר כנראה רוצה לעשות לו בעיות, הם הכריחו אותו לפנות אל הקיר כדי שלא יוכל לראות כלום אבל הוא שמע מישהו מתקשר ושואל את את האדם בקצה השני של האפרכסת איפה לחפש. כנראה יש לו מגרש גרוטאות והיה שם מקרר ישן, שהמשטרה חיפשה בו ביסודיות  וכשלא מצאו דבר, ראה מזווית עינו שמתבצעת שיחת טלפון נוספת, שאחריה המשטרה הרימה את המקרר ומצאה חבילה מתחתיו.

הוא סוחר רכב ובביתו מספר מכוניות שניזוקו אף הן. הוא אומר שמישהו בכפר רוצה לפגוע בעסק שלו. בעוד המשטרה מחזיקה בשמחת ניצחון את החבילה, שלדבריו ככל הנראה נשתלה שם, הוא דרש שיסירו טביעות אצבעות מהחבילה ויקחו את טביעות האצבעות שלו ושל משפחתו, וגם ביקש לראות את הסרטונים שהמשטרה צילמה. הם לא פתחו את החבילה ולא הראו לו מה יש בו. היה לו עורך דין שעזר להם אבל גם הוא וגם בנו ישבו בכלא, הוא שמונה ימים ובנו שישה עשר. הוא מספר שעצרו אותו כדי שלא יוכל להתלונן.

תיק המשפט הזה נסגר. היה לו אישור כניסה לישראל שחודש אך כעבור ארבעה ימים נדחה. עכשיו הוא "מנוע מידע", מונח צבאי שטרם הצלחנו להבין. יש לו את המסמכים מבית המשפט. מעולם לא הייתה לו בעיה בעבר. הוא עצמו בדק לפני חודש וחצי ולא הייתה בעיה.

במיני מרקט ריקרדו שבבית ג'אלה, פנה אלינו אחד העובדים שבהתחלה היה חשדן כלפינו אבל אח״כ מאוד עזר. כשיצאנו הוא עצר אותנו וביקש עזרה לאחד החברים שלו שיש לו בעיה, אותו שלחנו לסילביה.

בדרך הביתה במחסום, הייתה לנו דגימה של מה שעובר על הפלסטינים. אחרי שעצרנו כשסימנו לנו לעצור, שתינו חשבנו שסימנו לנו להמשיך וברגע שהמשכנו התחלחלנו מרעש של דפיקה אדירה במכונית.  כשעצרנו שוב, ניגש אלינו שוטר מג"ב זועם ששאל אותנו בחרון: מה אתן חושבות שאתן עושות, הייתן צריכות לעצור ולפתוח את החלון ולחכות לחקירת אדוני החוק. מי אנחנו, מאיפה אנחנו, לאן הלכנו, ובשלב הזה איבדתי את זה ואמרתי לו שאנחנו הולכות הביתה אם הוא רק יאפשר את זה! תקרית קטנה לעומת כל השאר שמדווח כאן, אבל לו היינו פלסטינים כנראה היו אומרים לכם שניסינו לתקוף אותו, והייתם כבר מגיעים להלוויות שלנו.