תורמוס עיא, חמישה ימים אחרי הפוגרום
נקמה! קוראים שלטים של הפושעים על כל תחנת אוטובוס. זו קריאה ומתן רשות לפגוע באזרחים פלסטינים חפים מפשע, שיום אחר יום מותקפים ונגזלים. לא רק את אדמתם וחרותם תוקפים ובוזזים אלא גם את נפשם, את החשק לחיות בכלל.
ערב חג הקורבן היום, עיד אל אדחא, חמישה ימים אחרי הפוגרום הנפשע והנורא בתורמוס עיא. כביש 60 (כביש אפרטהייד
) מעיסאוויה עד סינג'ל חסום לתנועת פלסטינים. בכניסה לכפר המנסה להתאושש, יש מחסום של חיילים שמונע מהתושבים להיכנס או לצאת. כמובן שבהתנחלויות אין סגר. הפושעים מסתובבים חופשי; אף לא פושע אחד נעצר. ראינו כמה מהם מסתחבקים עם חיילים שעומדים במחסום ארעי בכניסה לסינג'יל. בטח, הרי הצבא מגבה אותם ומעודד אותם. ואילו הקורבנות עומדים בטור ארוך בחום היוקד ומקווים שבשלב מסוים יתנו להם לחיות. ערב חג, יש המון סידורים, קניות וכו' אבל התושבים נעולים בכפרם לאחר הטראומה הקשה שעברו.
במסגרת האפרטהייד הגזעני נתנו לנו היהודיות להיכנס לתורמוס עיא. באנו כדי לקבוע תור חדש למרים מפסאיל בבית החולים לעיניים שבכפר. לאחר שהיא ביטלה תור קודם מפחד הפוגרומים. הרבה מבטים חשדניים, אפילו עוינים, נשלחו אלינו, שתי יהודיות. ואפשר להבין זאת. אבל לא עברו 10 דקות ומעט האנשים שהסתובבו ברחוב החלו להפשיר ולספר לנו את סיפוריהם. אחד סיפר על איך היו נצורים בתוך הבית 30 איש, ביניהם 20 ילדים וחמש נשים, בעוד המתנחלים מבעירים אותו מבחוץ. אחרים סיפרו על רגעי חרדה איומה וחוסר אונים, על חיילים שיורים אש חיה והורגים את עומר אבו קטן. נהג מונית בכניסה לכפר הסכים לקחת אותנו לסיור במראות מזעזעים. לפני כל בית כמעט יש מלבן שחור – עדות למכונית שהוצתה. ראינו שבעה בתים שרופים כליל, שיושביהם ייאלצו להצטופף בחג בתי אנשים שיסכימו לארח אותם; ועוד בתים שנשרפו חלקית והם כבר עוסקים בשיקומם. 30 מכוניות נשרפו כליל, מטעים שלמים נשרפו, ועל כל גדר של בית מתנוססת תמונתו של השאהיד עומר אבו קטן.
רצינו לקבור את עצמנו מבושה וכאב...
נסענו בכביש המחבר את דרך אלון עם כביש 60. כביש אפרטהייד המותר ליהודים בלבד. בכניסה אליו יש שער ושומר פותח אותו רק למורשים לנסוע בו. הכביש עובר ליד אין ספור התנחלויות ומאחזים: עלי, שילה, שבות רחל, אש קודש, קידה, גאולת ציון, עדי, ועוד ועוד. על השער הראשי פוסטר ענק הקורא לנקמה.
א רשאש – אותו מאהל שליווינו עד לפני שנתיים, שנאבקנו עם תושביו על זכותם להתפרנס ולהשקות את העדרים במעיין עין רשאש. לפני שנתיים נשברו הרועים ועברו לרעות סמוך לבית. עכשיו הם מאכילים את הכבשים לא בעשב טבעי אלא בשעורה קנויה יקרה. כמה זמן יוכלו להחזיק מעמד? בלילה לפני יומיים הגיעו מתנחלים למאהל ופגעו בדיר ובפחון מגורים, ובעיקר הטילו טרור על התושבים. זהו הטרור האמיתי באזור. האם צה"ל 'יעשה ככל יכולתו למגר אותו? יהרוס למבצעיו את התשתיות?' סיפרו לנו שלרועה המתגורר ליד הכניסה לכפר דומא, המתנחלים הרגו כמה כבשים באותו ליל הפורענות בתורמוס עיא.
למחרת בא הרב אריק אשרמן מרבנים שומרי משפט ונשאר לישון במאהל כדי להגן על יושביו. הלילה עבר בשקט.