קלנדיה - יום של מפגש עם מכרים ותיקים

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת)
26/06/2019
|
בוקר
מוכר הבייגלה אבו רמזי (בכובע הירוק) והקיוסק הקטן בכניסה לסככה

חזרנו לקלנדיה לאחר היעדרות של שבועיים. אנחנו מגיעות כעת בשעות מאוחרות יותר, כי גם הפלסטינים מגיעים מאוחר יותר מבעבר, לאור המעבר המהיר במחסום החדש. כמו כן איננו מגיעות כל שבוע. באזור שלפני המחסום נמשכות העבודות על הדרכים והמדרכות. בנסיעה בדרך לקראת המחסום נראה שמצב הכבישים מתקדם, מזיזים כיכרות וכבישים וסוללים חדשים. בקרוב אולי סוף סוף יהיה שם כביש טוב עם 4 מסלולים וגם תאורה. לקראת 6 הגענו למחסום.

עברנו לצד הפלסטיני ושמחנו לפגוש את ידידנו אבו רמזי, מוכר הבייגלה, במקומו הרגיל לפני הכניסה לסככה ולידו דוכן קיוסק קטן. מסתבר שהקיוסק הפך ל"רשת"...

בנוסף לקיוסק הגדול יותר, הנמצא בסמוך לכניסה למיתחם המחסום מכיוון א-רם (משם הם שולטים גם על החניה שבבעלותם), יש להם עוד שני "סניפים" – אחד בבודקה הקטנה הזו שליד הכניסה לסככה ועוד אחד בבודקה קטנה נוספת בכניסה למיתחם המחסום מכיוון קלנדיה. שם יש לידם גם דוכן מכוסה, מן הסתם מוכרים בו פירות מאוחר יותר.

הקיוסק בכניסה למתחם המחסום מכיוון א-רם

השירותים הממוקמים במחסום הישן היו פתוחים – גם של הגברים וגם של הנשים – ומוארים. החלק הקדמי היה גם יחסית נקי. בדקנו את מצב התאים והיה מזעזע, גם אצל הגברים וגם אצל הנשים, והריח בהתאם...

 

הקיוסק הקטן בכניסה למתחם המחסום מכיוון קלנדיה ודוכן מכוסה מימינו

נשארנו כ-45 דקות וכל הזמן ראינו אנשים נכנסים, בד"כ ללא עיכובים. היה קצת בלגן עם האורות שמעל הכניסות. דווקא כששלושת האורות היו אדומים הכניסה היתה ללא עיכובים, וכאשר נדלק אור ירוק החל להיווצר תור קטן. אבל בהמשך זה הסתדר, נדלקו  שלושה אורות ירוקים והמעבר זרם.

בעבר היינו פוגשות אנשים בעת ההמתנה בתור ההומניטרי ובתורים הרגילים, ורכשנו מכרים ותיקים. כעת המעבר היה מהיר, האנשים לא מתעכבים ומזמן לא פגשנו את מכרינו. היום פגשנו גם את המורה שנהנה לפטפט עם חנה בגרמנית וגם את ס'. המורה מספר שהלימודים הסתיימו, אך התלמידים ניגשים לבחינות הבגרות של ירדן (תווג'יה) והוא בא כדי לשמור על הנבחנים. היום הבחינה האחרונה. ס', אותה אני מכירה עוד לפני ימי המחסום, גם היא שמחה לקראתנו. מספרת שבלילות שומעים כל פעם קולות נפץ, כאשר הצבא נכנס לשכונות הסמוכות.

לאחר שעברנו ללא עיכובים פגשנו ביציאה גם את הנגד מהמת"ק, שגם אותו לא ראינו מזמן. חשבנו כבר שהשתחרר מהשירות. בינתיים הוא גידל זקן, כמנהג הצעירים.