מחסומי הצפון: ישראל בשבי הכיבוש

צופות: 
נטע גולן ושולי בר (כתבה, צילמה)
26/05/2021
|
בוקר
פרצה גדולה בגדר המערכת
מנעול ברזל בתוך שער ברזל

06:15 – 08:00

בכביש 65 ואדי ערה היו שוטרים ליד הצומת העולה לקציר ולברטעה, הרמזור בצומת זה נעקר במהומות האחרונות בוואדי וטרם תיקנו אותו. לא בוער. אז יש פקקים. למי אכפת.

ראשית נסענו לבדוק מה מצב הפרצות בגדר באזור  צומת ברטעה המזרחית על כביש 611 מחריש למחסום ברטעה. בשנה האחרונה מספר החורים בגדר הגיע למאות ואולי יותר, ומספר העוברים בהם יום יום וללא הפרעה לעשרות אלפים. בצומת הזה התפתחה תחנה מרכזית שוקקת אוטובוסים, מוניות, דוכני פירות ושמונצעס, אזורי חנייה חנה וסע בתחבורה ציבורית לעבודה בישראל. למישהו היה, יש ויהיה אינטרס שהמעבר מהגדה לישראל יזרום לא דווקא דרך המחסומים, על אף הקורונה ומגבלות הביטחון השוטף. גדר ההפרדהinfo-icon התייתרה והתייתמה. אבל, לאחרונה הגיעו שמועות שצה"ל סוגר פרצות או מפקיד שמירה על אחרות.

הבוקר, רק מעט פלסטינים נראו שועטים מהצד הפלסטיני לעבר החורים בגדר וכביש המערכת לאורכה. נראו גם מעט פועלים ממתינים לצידי כביש 611 להסעות לעבודה. אם כן, חלק מהפרצות בגדר ההפרדה באזור זה אכן נסגרו. במקומות מרוחקים יותר מהכביש הפרצות פתוחות ומתפקדות 24/7. המעבר בהן מחייב הליכה רבה בשטח מאתגר אבל מי שדחוף לו לעבור, או שדחוף לו להעביר משהו - יכול.

הדוכנים שצצו בצומת ברטעה המזרחית, לטובת אלפי העוברים, נעלמו. כבר לא משתלם להחזיק אותם. אין קהל. ואולי הצבא דאג לזה. בלי הדוכנים הצבעוניים ונקודות הקפה, האווירה נעשתה אפורה. אנשים לא ששים לדבר איתנו, ואולי אנחנו סתם מדמיינות.

ברבע לשבע מחסום טורה-שקד (300) עדיין ריק סגור ומסוגר. בצד של הכפר טורה (גדה) ממתינים אנשים ומכוניות שצריכים ללכת לעבודה באזור התעשייה שח"ק הסמוך. למי בוער לפתוח להם? כפי שזה נראה הכי פחות בוער זה לצבא. בלקסיקון הצבאי אין הגדרה שמחייבת להתחשב בפלסטינים, לא כל שכן באלה שממהרים לעבודה.

 

בחמישה לשבע במחסום החקלאי עאנין (214) אין זכר לחיילים. אחרי כמה דקות חולף שם רכב של המשטרה הצבאית, שחזר מהמחסום החקלאי טייבה-רומנה (154) ליד אום אל פחם. יותר מאוחר הבנו שבשני המחסומים האלה התקינו לאחרונה מנעולי ברזל אימתניים, שנראים בלתי ניתנים לפיצוח. אפילו החיילים לא הצליחו לפתוח אותם הבוקר. נסעו בשעה מוקדמת כל הדרך לשני המחסומים ולא פתחו אותם. למה? כי לא היו להם מפתחות!
החיילים לא עצרו ליד החקלאים שהמתינו למעבר לחלקות הזיתים שלהם, התעלמו מהם. החקלאים שאלו: אז ביום שני לבוא? לא לבוא? מי יודיע לנו? התשובה שקיבלנו מהמת"ק: עד שיסדירו את עניין המפתחות לא יפתחו את המחסומים. זה ברור. אבל מתי? בקרוב...
אגב מחסומים אלה נפתחים רק פעמיים בשבוע.

באותו זמן, בצמוד לשער המרכזי של מחסום עאנין, פעורה פרצה רחבת ידיים, אומנם צהל דאג שאי אפשר יהיה עוד לעבור דרכה בטרקטור, אבל ברגל אפשר. ואנשים אכן עוברים שם ברגל.
אז בשביל מה צריך את המחסומים
?

תמונת המצב היום במחסומי הצפון משקפת את הבלגן והאנרכיה בצבא ואת פשיטת הרגל הגמורה במדינתנו הנתונה בשבי הכיבוש.