ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יעבד-דותן
ג'מאל: "מה, לא יכלו בחג לשים חיילים יותר טובים?"
8:20 מחסום טורה-שקד, מחסום "מירקם חיים"
לכבוד יומו הראשון של עיד אל-פטר החלטנו להגיע בשעה מאוחרת מבימים רגילים, בתקווה לפגוש הפעם משפחות בדרכן לביקורי חג. ואמנם, כמה דקות לאחר הגיענו למחסום טורה מגיעה משפחה לבושה בחגיגיות: אשה, מלווה ע"י שתי נערות, אחייניותיו של בעלה ועוד בת ושני בנים קטנים יותר, מצויידים בתת-מקלע ואקדח. מפלסטיק שחור. חמיה, ג'מאל, מצטרף אליהם. הם מטורה ונוסעים לברטעה. בעלה של האשה הצעירה נמצא עם רכבו הגדול בבידוק במרכז המחסום. הוא מתעכב. האשה מודאגת. אנחנו מתקדמות לעבר החיילים עם אביו של הנהג כדי לברר מה קורה. הם גוערים בנו. הנהג מנסה לדבר על ליבם, אך לשווא. מסובב את רכבו לאחור וחוזר לגדה. הוא ייאלץ לנסוע סביב-סביב, לעבור במחסום ברטעה, לחזור למחסום טורה ולאסוף את בני משפחתו. הציטוט למעלה הוא מפי אביו שהעדיף לנסוע איתנו עד מחסום ברטעה מלווה בשתי בנות משפחה. לבסוף הבאנו אותם לבית משפחתם בברטעה במעלה דרך מפותלת שלאורכה ראינו לא מעט ילדים משחקים במקלעים השחורים הללו...
9:00 מחסום יעבד-דותן
התנועה זורמת ללא עיכוב. חייל יורד אלינו מהפילבוקס. נדמה לו שאסור לנו להיות כאן. אנחנו מספרות לו מעט על עצמנו ובינתיים מגיע קומנדקר צבאי ובו קצין שמאשר שמותר לנו. נהגים חולפים ומנפנפים לשלום.
9:20 מחסום ברטעה-ריחן
במגרש החנייה בצד הגדה מכוניות ספורות. כמה צעירים מתגודדים בסככה. אפילו מוניות לא נראות כאן היום וגם לא במגרש העליון, במרחב התפר. עיד סעיד.