מחסומי הצפון, עאנין: הכל נגמר ברבע שעה

צופות: 
רחל וייצמן וחסידה שפרן
25/02/2019
|
בוקר

מחסום ברטעה-ריחן

הגענו למחסום דרך העיר חריש. המון בתים בשכונות שעדיין אינן מאוכלסות. מלכתחילה העיר היתה מיועדת לאוכלוסייה דתית, אבל הייעוד שונה והיא נפתחה לכלל האוכלוסייה. נראה שזאת עיר שנועדה לתת פרנסה  לצעירים פלסטיניים שאינם אמורים להתגורר שם, כי זאת ישראל. לצד המבצע הגדול הזה, צמח ועלה מספר הפלסטינים שעברו במחסום לבנות את חריש. גם המחסום עצמו צמח והצטמח בעצים ופרחים, מתקני שעשוע לילדים העוברים עם הוריהם, איזה יופי! ואז התחלף מפקד המת"ק ומאז לא ראינו בנאים פלסטינים שחוזרים לגדה אחרי עבודתם. מסתבר שמספר העוברים כאן לחריש פחת מאד. העובדים עוברים בבוקר במחסומים אחרים, יותר רחוקים גם מבתיהם וגם ממקום עבודתם.

הפעם, במקום למחסום יעבד נסענו דרומה למחסום קטן ופרוץ, לצד ההתנחלות חרמש. מכמה מכוניות פלסטיניות שנסעו לכיוון טולכרם נופפו לנו לשלום.

מחסום טורה-שקד

מכולת האשפה, שהפעם מכוסה בחלקה, עדיין שומרת על הלכלוך הרגיל. והנה, משהו יפה. מספר נשים עברו לצד מרחב התפרinfo-icon. צעירה מחבקת תינוק עטוף בשמיכה. אחרת נושאת עוגה במגש ואחרות לבושות בבגדים חגיגיים. איחלנו להן מזל טוב.  הן הלכו אל הכפר הסמוך דהר אל מלכ, שמזה זמן כבר יש לו חשמל.

אני נזכרת בשיחה על מרפסת אחד הבתים. לפני שהחשמל הגיע. בעל הבית דיבר על הקשיים של חיים ללא חשמל, וסיפר על בניו הבוגרים שאי אפשר היה לבנות להם בתים בכפר, ולכן קנה להם חלקות אדמה בטורה עצמה או ביעבד, וככה "התגבר" על ישראל, מבלי לשים לב שזה מה שישראל רוצה.

מחסום חקלאי עאנין  

חקלאי הכפר עאנין כבר לא יכולים להתפרנס רק מחקלאות, כאשר רוב מטעי הזיתים שלהם הופרדו מהם בגדר והגישה אליהם מתאפשרת רק פעמים בשבוע לימים קצרים. לאט לאט התחילו לעבור במחסום טרקטורים עמוסי אלטע זאכן, כסאות פלסטיק שבורים, מזרנים ישנים ועוד כהנה וכהנה גרוטאות. היום לא בחנו את הלבוש שלהם, אם הוא מתאים לעבודה בחקלאות או ליציאה לבילוי למקום אחר... היה זמן שאסור היה להעביר כיסאות פלסטיק שבורים ועוד גרוטאות, ולמי שהיה לבוש יפה לא האמינו שהוא יוצא לעבודה.

החיילים באו בזמן, בדקו אישורים והכל נגמר ברבע שעה.