קלנדיה
משמרת מקוצרת בקלנדיה
הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך, חנינו כרגיל בצד הישראלי. כצפוי יש כבר בצד הישראלי הרבה אנשים יחסית למקובל בשעה זו. הסיבה היא צום הרמדאן. אנשים קמים לפני עלות השחר כדי לאכול משהו לפני תחילת הצום, ואח"כ הם כבר הולכים למחסום. ראינו הרבה אנשים ישנים על גדרות ומדרכות. בבית הקפה שליד החניה הרבה אנשים ועל השולחנות שאריות קפה ובקבוקי מים
, ששתו כנראה רגע לפני שהחל לעלות השחר. כעת איש אינו שותה, למרות שעדיין אין אור מלא.
בכניסה למחסום אנחנו פוגשות את מכרנו נ'. הוא מספר שכבר דיבר כמה פעמים עם אנשי המחסום בטלפון, כי היה לחץ רב בבוקר. כנראה שמה שברור היה לנו לגבי הלו"ז ברמדאן, לא היה כ"כ ברור למפעילי המחסום. יתכן שלא פתחו מספיק מוקדם את כל עמדות הבידוק. נ' אומר שדיבר גם עם זכויות אדם כחול לבן, ארגון הימין, שהבטיחו לשלוח את הרכז שלהם. אנחנו לא ראינו אותו, אך יתכן שהגיע מאוחר יותר (עזבנו מוקדם מאוד כפי שיוסבר להלן). נ' מספר שכל השבוע היה בלגן. אתמול לקח לו מעל 3 שעות לעבור, יצא רק בשעה 8. הוא עובד בחלוקת גז ולדבריו בזמן הזה יכול היה לחלק מיכלית שלמה...
בפנים תורים מסודרים שחורגים רק במעט מהסככה. יצאנו כדי לראות עד היכן בדיוק מגיעים התורים וראינו שהם לא מאוד ארוכים. כמו כן הסירו את מחיצות המתכת שהיו כאן בשבוע שעבר. באקווריום האור דולק הפעם ויכולנו לראות את החיילת שבפנים. מדי פעם נראה היה שנרדמה, אך היא היתה "עם היד על הדופק" ופתחה את הקרוסלות שבקצה המכלאות בקצב סביר. כל 5 עמדות הבידוק היו פתוחות. בגלל הרמדאן לא אוכלים, לא שותים ולא מעשנים.
גם היום קבענו לפגוש את מ', חולה סרטן מהבקעה שצריך להגיע לטיפול בהדסה. הפעם הוא הגיע מוקדם מאוד, בערך ברבע ל-6. לכן קיצרנו את המשמרת בתקווה שהסדר והקצב הסביר יישמרו. ביחד עם מ' השתלבנו בתור בכניסה למכלאות ועוד לפני 6 היינו בחוץ. בדרך לחניה ראינו אנשים רבים יושבים או שרועים בתנוחות שונות בבית הקפה שליד החניה, רבים מהם ישנים בהמתנה להסעות לעבודה. השולחנות כבר פונו לחלוטין משרידי הקפה והמים ששתו לפני עלות השחר. בשעה זו גם אין עדיין פקקים ועוד לפני 6 וחצי נפרדנו ממ' באיחולי בריאות טובה והחלמה מהירה בשערי מכון שרת.