מתנחלים מציקים לפלסטינים בדרום הר חברון

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
מוחמד ואריאלה
22/12/2020
|
בוקר
הברווזים של אבו סאפי
חריש בדרום הר חברון
אזור המגורים של אבו סאפי

חזרנו לאבו סאפי בעקבות טלפון ממנו למוחמד. יום קודם  במהלך החריש באדמותיו, הגיע מיודעינו ישראל המתנחל והודיע לו כי אינו יכול לחרוש בהר. אבו סאפי התקשר לחוסאם מהמת״ק וגם המשטרה הגיעה ושלחה את ישראל יקירינו הביתה.

גם אחמד עבדאללה זערור אותו בקרנו בפעם הקודמת זכה לביקורו של ישראל ואף נעצר בעקבות תלונה של ישראל כי אחמד ניסה לחנוק אותו. הוא שוחרר בלילה בערבות של 1000 ש״ח.

כשהגענו לאבו סאפי קבלו את פנינו קבוצה של ברווזים בהתרגשות רבה ובתרועות רמות.

הבאתי לראניה קצת צבעי גואש וכשעליתי לאזור המגורים הלכו לפני שתיים מבנותיו הצעירות של אבו סאפי כדי להראות לי את הדרך הנוחה ביותר. לראות ילדים קטנים בני פחות משנתיים מדלגים בקלילות על הסלעים, זה מחזה רגיל במקומות אלה. הם ילידי המקום וכנראה שצריך יהיה יותר מדחפורים כדי לנתק אותם מהמקום. ישבנו לדבר. רציתי לדעת איך חיים במקום כזה, שהשכן הקרוב ביותר גר במרחק של קילומטר וחצי והדרך אליו כמובן שאינה סלולה. לאבו סאפי משפחה גדולה - 11 בנות ושבעה בנים שהקטנה שבהם היא בת שנה ושבעה חודשים, מדלגת בקלילות בין הסלעים. ראיתי גם ילדות יחפות בבוץ שנראות שמחות בחלקן. כדי להגיע לחברון הם נוסעים עד סמוע בטרקטור ומשם במונית.

 לבית הספר הילדים הולכים ברגל עד לכביש 317, משם אוסף אותם אוטובוס של הרשות ומפזר אותם בין בתי הספר השונים בזנותא, סמוע או יטא. בימים של גשם כאשר הואדי מתמלא במים, אין בית ספר.

הבעיה הגדולה היא בעית המים. לאבו סאפי שני בורות מיםinfo-icon לאיסוף מי גשמים אבל השנה הבורות עוד לא התמלאו וצריך להביא מים במיכלים. כשבורות המים מלאים יש להם מספיק מים עד חודש מרץ/אפריל. חצי יום לוקח לו להביא מים במיכלים. המחיר לקוב מים הוא חמישה שקלים אבל יש להוסיף לזה את מחיר הסולר של הטרקטור ואם יזמין מים ממובילי המים 3 קוב יעלו 150 שקלים. אז כדי לחסוך במים, במים ששוטפים ידיים משקים את הנענע, במי המקלחת שכמובן נעשית בעזרת דלי שהמים בו חוממו על אש משקים את הסברס וכלים שוטפים בקערות שגם המים שלהם משמשים אחר כך להשקיה.

יצאנו אתו לחריש. לקחנו איתנו במכונית את אשתו עתידל ובתו זינב בת ה-17. קודם הנשים מפזרות את הזרעים ואחר כך עוברים עם המחרשה כדי לטמון אותם באדמה. 

ברקע על הגבעה ניתן לראות את התנחלות עשהאל וניתן להבחין בקו החשמל שמוביל אליה אבל כמובן שלא מגיע אל הפלסטינים שבאזור. ישראל המתנחל גר בשני מבנים מתחת להתנחלות וכנראה מחובר לחשמל ומים.

כל מי שיכול במשפחה יוצא לעבוד. ראנין בת ה-13 יצאה למרעה. היום העדר מונה 120 כבשים. היו 300 כבשים אבל אבו סאפי נאלץ למכור חלק מהם כדי להתקיים.״אם הילדים לא יעבדו לא יהיה כסף לאוכל״.

יצאנו משם בדרכנו הביתה כשריח  הרגבים הטריים באפינו, ובמחסום מיתר, בכניסה לישראל, קיבל אותנו ריחו של הביוב הפתוח שעדיין לא טופל.