מת"ק עציון: חייל אדיב וחיילת גסת רוח

צופות: 
שלומית  ש.     אורה   א.
22/10/2018
|
בוקר

10.45  כשהגענו, נגלה לעינינו מראה לא רגיל:  אולם  המתנה  ריק.  אחרי זמן מה הגיעו  אנשים בודדים אשר מייד הוכנסו פנימה.  החייל  התורן היה אדיב, דיבר בנימוס  אלינו ואל הפלסטינים. אבל כעבור זמן קצר הוא הוחלף והחיילת שבאה במקומו דיברה בגסות אלינו ואל הפלסטינים. היא הודיעה לנו  שאסור  לנו  לשהות  באולם  ההמתנה. 

פנה אלינו בחור שהחזיק בידו תעודה כחולה  ואמר שאשתו  פלסטינית  והיא כורעת ללדת בבית חולים בישראל. הוא  בא לבקש אישור כניסה בשביל אמה  של היולדת, כדי שתוכל להיות  לידה ולהישאר לצידה אחרי הלידה. איחלנו לו שיקבל את האישור ולמקרה שלא יקבל, נתנו לו את הטלפון של חנה  ב'  לעזרה ראשונה.

בחור סיפר שהוא עבד חמש שנים באזור תעשייה מישור אדומים (ממזרח להתנחלות מעלה אדומים) אך לפני ימים אחדים נודע לו פתאום שהוא מנוע כניסה לישראל. כמובן הוא אינו יודע על מה ולמה. 

אדם  שלפני 30 שנה הואשם  בזריקת אבנים, שלדבריו לא זרק, התלונן שהוא מנוע כניסה לישראל מאז.

איש מבוגר סיפר  שאחרי מאמצים  הוא הצליח להסיר בפברואר את המניעה שהוטלה עליו, אבל במרץ גילה שהחזירו אותה.  הסברנו לו, ולמנועים נוספים,  איך לנסות להסיר את המניעה.

שוחחנו עם מהנדס חשמל שלמד בביר זית ועובד במפעל תרופות. לדבריו יש כעת חמישה, או שישה, מפעלי תרופות בגדה המערבית.