קלנדיה - חולים רבים מחכים שעות להסעה לעזה אחרי שבוע שמחסום ארז היה סגור
אחרי שבוע שמחסום ארז היה סגור בהוראת שר הביטחון הוא שב ונפתח.
היכן התאכסנו כל ימי העונש הקולקטיבי הזה נשים גברים וילדים חולים במחלות קשות ששוחררו במהלך אותו שבוע מבתי החולים? לא במקום בו הם אמורים להיות, לא במיטה שבביתם.
רבים נאספו ובאו, חלקם כבר בשעות הבוקר, חששו לאחר את ההסעה ואחרים במהלך היום.
בני אדם ידועי סבל ישבו וחיכו שעות ללא אוכל או שתייה ברחבה שמול המת"ק עד שהורו להם לצאת ממתחם המחסום.
שורה ארוכה ועמוסת חבילות יצאה. מסיבות של נהלים ובירוקרטיה חיכו עד שנאספו כולם, עשרות בני האדם, ורק כשאנשי המנהל היו בטוחים שכולם נוכחים ואיש או תינוק לא נמלט ולא חסר, אישרו להם לעלות על אוטובוס שיצא לדרך לעזה בשעה חמש ורבע.
קודם לכן, מול עמדת החיילים התנהל ויכוח קולני בין זה שמאחורי הזכוכית המשוריינת לאישה שמולו.
מה שקרה זה שכשהאישה עברה מתחת לגלאי המתכות נשמע צפצוף. חזרה האישה לאחור ושבה ועברה – ושוב צפצוף.
תורידי את החגורה, צעק החייל.
האישה לא יודעת מילה בעברית והחייל לא יודע מילה בערבית.
תתרגם לה, הורה החייל לאיש לא קשור. האיש ציית ותרגם.
תורידי את החגורה, חזר החייל, האישה סירבה, החגורה היא שמחזיקה את השמלה ואם תוריד אותה תפתח השמלה.
שתוריד את החלוק צעק החייל, האישה סירבה.
שתוריד את החלוק! התעקש החייל, האישה התעקשה שלא להתערטל .
כשהחייל נואש מלגרום לה להסיר את החגורה של השמלה שהוא התעקש וקרא לו החלוק, הורה לה להיכנס דרך הדלת האדומה. האישה נבלעה מאחורי הדלת האדומה שאחריה ממוקם תא כליאה, תא קטנטן עם חלון אל עמדת החיילים.
אנחנו שבחוץ היינו עדים לסוג של מחזה אבסורד דו-לשוני ולא יכולנו לדעת או לשער מה קרה שם בפנים ולא אם ומתי שוחררה מהמקום הזה שמלבדה הייתה בו דריסת רגל לגברים בלבד.
אני לא אומרת שקרה שם משהו שאני לא מעזה להעלות על בדל המקלדת.
מה שעוד היה שם הרבה קודם זה צייד אדם שערכו שני שוטרים ולא באו על סיפוקם עד שהצליחו לשים את ידיהם על שני בחורים ולקחת אותם עמם פנימה למעצר או לעיכוב או לחקירה?
