מופקרה, מסאפר יטא: הורגים אותם ברכות
שוב הקדשנו את המשמרת בעיקר לביקור משפחתו של פאדל במופקרה כדי להביא מצרכי מזון בסיסים וקמח לשלושה בתי אב הנצורים. הם לא מורשים לצאת לסידורים, למרעה, לקניות ולימודים. מותר להם רק להסתובב סביב הבית. מוחמד שמע מהמקומיים שהנסיעה אסורה עליהם מהמועצה האזורית מיתרים עד לכרמל אום אל ח'יר. זה האזור המאוכלס ביותר בהתנחלויות בדרום הר חברון. ככה מאבטחים אותם כנראה .
בכביש 60 התנועה מועטה. בכביש 317 עוד יותר ריק.
הגענו למופקרה. מבנה מגורים, עשוי יריעות אוהל וצמיגים – הרוס. מסתבר שאנשי המקום התקינו אותו לעצמם כדי לנטר בלילות את הפטרולים של המתנחלים.
"בניתם ללא אישור," אמרו להם במ"תק, והרסו. העבריינות מותרת שם אבל רק לאדוני הארץ.
פאדל מספר שהוא ממשיך לפטרל בלילות כל שעה שעתיים. עכשיו לדבריו המצב השתפר.
מה השיפור? שאלתי.
עכשיו המתנחלים לא מורשים להתקרב אלינו. רק הצבא מגיע בלילות והחיילים מתנהגים יותר יפה. פאדל יותר מרוצה (הורגים אותם ברכות?).
פרקנו את האספקה שהבאנו. הילדים שמחו ללקק קרמבו.
היבא, בתו של פאדל, שגרה בדיראת במרחק 20 דקות נסיעה בזמנים כתיקונם, בחיים נורמליים, באה לבקר את הוריה עם ילדיה לפני כשבוע. בעלה הצליח להביאה עד תאווני וכשהגיע הצבא הוא ברח. איכשהו הוריה הצליחו להביא אותה אליהם מטאווני, מרחק 5 ק"מ בדרכים עקלקלות. עכשיו היא צריכה לחזור לביתה אבל איך תעשה זאת? יש פה קטע כביש שאסור להם לנוע בו (.(אפרטהייד לשמו וגם שקי הקמח שקנינו בעבורם תקועים בדיראת. אז ביקשו את עזרתנו. כמובן שלקחנו את היבא וילדיה הביתה לדיראת, העמסנו את שקי הקמח והבאנו אותם שוב למופקרה.
כבר אי אפשר לבקר את סבא וסבתא, ולא להביא מצרכי מכולת בסיסיים. הם תלויים באנשים אחרים.
מבקשת רק שנשים את עצמנו לרגע במקומם.