קלנדיה
בוקר גשום ושקט במיוחד בקלנדיה
הגענו לקלנדיה ב-5:20 לערך, חנינו בחניה והתקדמנו רגלית כדי לעבור לצד הפלסטיני. בפניה לכיוון עטרות פגשנו את האורח שלנו, עתונאי שוודי שחי בארץ ורצה לעשות כתבה על מחסום וואטש. הוא נסע ברכבו אחרינו אל החניה. בחוץ עדיין חשוך, בוקר קר וגשום.
אולי בגלל הגשם היו היום פחות אנשים, אך העובדה היא שלאורך כל המשמרת לא היו תורים. כשהגענו היה ריק. מגיעים אנשים כל הזמן ומייד עוברים. הקרוסלה בקצה המכלאה השמאלית נותרה פתוחה כל הזמן. 4 עמדות בידוק עבדו. הכל היה רגוע היום, מזג האויר קצת פחות.
בזכות העובדה שלא היה לחץ אנשים היו מוכנים להתעכב ולשוחח עם העתונאי, ואף התמסרו למצלמתו. ח' חברנו סיפר על עבודתו במאפיה בשוק מחנה יהודה, על הדרך הארוכה שהוא נאלץ לעשות מדי בוקר מביתו באזור בידו אל קלנדיה. הדרך הישירה בחזור לוקחת רק 10 דקות, ההלוך כשעה + זמן ההמתנה במחסום, שלעולם אין לדעת כמה יקח. כן סיפר על המגבלות שהטילו על כל כפרי האזור לאחר הפיגוע בהר אדר, על הקושי בימים של סגר
, על העובדה שהשכר הפורמלי (בגינו יש הפרשות סוציאליות) נמוך ביותר, ועוד.
מכר אחר שלנו, שעובד בחברת גז גדולה, עצר גם הוא לשיחה ארוכה עם העתונאי. הוא עובד בעבודה מסודרת, מספק גז בכל הגזרה שממעלה אדומים עד מבוא חורון. מספק גם למחנה עופר. תנאי העבודה טובים, יש לו וותק רב והוא מרוצה. מסביר לעתונאי איך כל החיים סובבים סביב המצב במחסום וכמה זמן יקח לעבור אותו בבוקר. הוא סיפר שיצר קשר עם האחראים על המחסום והוא מדווח להם מדי יום על המצב במחסום. בתמורה גם הם מדווחים לו. וכך בבוקר לפני צאתו הוא מתקשר אליהם ואל חבריו ומברר מה המצב היום, ויודע מתי לצאת מהבית...
עשינו סיבוב בחוץ והראנו לעתונאי, שביקר במקום בעבר, את ההריסות לקראת השיפוצים. הגשם שהחל לרדת שוב הבריח אותנו חזרה לסככה. בינתיים הגיעו שוטר ואחריו גם חיילת מהמת"ק, אך הם נותרו מחוסרי עבודה. לא היה צורך לפתוח את השער ההומניטרי.
בשש וחצי לערך עברנו את המחסום תוך דקות ספורות.