קלנדיה - סוג של סיור לימודי

צופות: 
אבשלום אליצור ותמר פליישמן
21/06/2020
|
אחה"צ

סוג של סיור לימודי למי שביקש לראות ולשמוע ולגעת ולהכיר את מה שמעבר לחיי הנוחות, למי שמעולם, לבד מביקור לשם כבוד אצל אהד תמימי, לא היה בגופו בשטחי הכיבוש.

ההתנהלות הייתה איטית כי הוא שאל והקשיב ושוחח עם מבוגרים וילדים, צילם והצטלם וגם העלה בלייב סרטונים מהשטח.

לסיום באנו לעבדאללה תמימי.

לצד הריסות דוכן הפירות שידר אבשלום סרטון בו מדברים הוא ועבדאללה (באנגלית) אודות המצב בקלנדיה בפרט ובפלסטין בכלל

עבדאללה ואבשלום.

במהלך חציית המחסום הופקעו מאתנו תעודות הזיהוי, עוכבנו לצד עמדת החיילים ושוחררנו לא לפני שקצינה שהציגה את עצמה כמפקדת המקום אילצה את אבשלום למחוק תמונות שצילם.

עמדת החיילים

הרבה זמן עוכבנו.

למה? –

אנחנו פה בשבילכם, לביטחון שלכם, ושם, מאיפה שבאתם, מאד מסוכן, הם יורים הרבה במי שיהודי, הסביר מאבטח.

השאלה שלא נשאלה ונשארה בלתי פתורה – אז למה לעכב אותנו בדרך הביתה?

קטע ממה שאבשלום כתב:

  • אחת לשבוע מפרסמת תמר פליישמן "חיוך לשבת" של ילד פלסטיני. גם בפעמים בהם נתקפתי חשק ללטף לחי או לפרוע בלורית לא השליתי את עצמי שהחיוך אינו צומח בביצה מבעבעת גזי משטמה ונקמות דם. היום הלכתי אתה למקום בו היא מצלמת את החיוכים האלה. לא חייכתי הרבה בשטח הקטן הדומה למה שהרופאים מכנים שבר מרוסק, עיסה מעוכה של שרירים ועצם ועור שהתקבעה לאבר מעוות ומדמם, כאן מחנה פליטים מוכה עוני וכאן שדה התעופה עטרות...