לשם שינוי בוקר סביר בקלנדיה

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת)
21/03/2018
|
בוקר

הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. בחוץ כבר החל להאיר השחר, אולי בשל כך איננו רואות את קבוצות המתפללים הגדולות ליד החניה ובכניסה למחסום. מחר בלילה עוברים לשעון קיץ, כך שבשבוע הבא שוב יהיה חשוך לגמרי בשעה זו. בפנים יש תורים שגולשים אל מעבר לסככה. מוכר הבייגלה ומוכר הסיגריות כאן. מוכרי העוגות נעלמו. יש בחור עם תרמוס שמוכר קפה (בד"כ הוא עומד ליד הכביש). בחוץ פתוח הקיוסק.

כל 5 עמדות הבידוק עבדו וקצב המעבר היה סביר. החיילת באקווריום הכניסה מעט אנשים יחסית בכל פעם, אך עשתה זאת לעיתים קרובות, כך שאנשים הרגישו שיש התקדמות. לנשים שהגיעו נתנו להשתלב מהצד בכניסה למכלאות. התורים השתרכו אל מחוץ לסככה. קצת אחרי 6 החיילת הוחלפה בחייל, שהיה פחות עירני למצב בתור. אבל כשהאנשים קראו לעברו, הוא שמע ופתח את הקרוסלות. אנשים סיפרו שכל השבוע המצב סביר. אתמול – דווקא כשהגיע משלחת של זכויות אדם – לא היו תורים בכלל והקרוסלות הושארו פתוחות, כפי שדיווחו גם חברותינו עינה וורג'יניה.

על השלטים שנתלו בשבוע שעבר, המופנים אל הסוחרים, מישהו ריסס בצבע שחור וכיסה את הסמל של המינהל האזרחי. אהדה רבה כנראה אין כאן למוסד הזה...

סמל המינהל האזרחי רוסס בצבע שחור
סמל המינהל האזרחי רוסס בצבע שחור
צילום: 
רונית דהאן-רמתי

כשבאנו היה השער של המעבר ההומניטרי פתוח פיסית לרווחה. לעבור אי אפשר, כי אחרי השער יש קרוסלה, וזו נשלטת מתוך האקווריום. ככל שהצטברו אנשים ליד השער, הם כבר סגרו בעצמם את השער וחיכו לפניו. הדקות נקפו, השעה 6 ועברה והשער לא נפתח. גם טלפונים לחמ"ל לא הועילו. בינתיים הצטברו ממתינים רבים לפני השער.

חלק מהנשים העדיפו ללכת להשתלב בתור הרגיל בכניסה למכלאות. מאבטח ועימו קצינה וחיילת מהמת"ק הגיעו באיחור רב  לפתוח את השער ההומניטרי. למרות שהן היו שם, נראה היה שמאבטח הוא השולט במצב. הוא מוכר לנו כקשוח, אך יעיל. תוך כמה דקות חוסל התור ההומניטרי. הוא גם נתן הנחיות לחייל באקווריום מתי לפתוח את הקרוסלות בתורים הרגילים, מה שייעל את המצב.

למרות שלא היה כל כך קר הבוקר, יצאנו החוצה לשתות כוס תה. כפי שכבר דווחו נתניה וחנה ביום ראשון, הורידו את גדר הפח בצד שבו היא היתה כבר מרוטה לגמרי. כעת התור תחום רק מצד אחד. כפי שניתן לראות בתמונה יש עדיין תורים גם ליד הקיוסק.

תורים גם ליד הקיוסק.
תורים גם ליד הקיוסק.
צילום: 
רונית דהאן-רמתי

בשלב מסויים הגיעו אל השער ההומניטרי גבר ואשה עם ילדה קטנה וכסא לרכב. אחרי ששוחחו ארוכות עם הקצינה והמאבטח, אשר ניסו גם לברר את מצבם בקשר, האשה חזרה על עקבותיה ורק הגבר עם הילדה עברו. אדם אחר שעבר דרך השער ההומניטרי סייע לו להעביר את הכסא לרכב.

לקראת 7 החלו התורים להתקצר והצטמצמו לסככה בלבד. ב-7:05 לערך הצטרפנו לתור. אחרי שעברנו את הקרוסלות הבחנו בשלטים שנתלו שם כנראה כבר לפני מספר ימים. בשלטים נכתב שאתמול היה "יום הסרת מניעה" לתושבי מחנה קלנדיה. כל מנועי השב"כ מוזמנים לבוא למת"ק. מהנסיון במקומות אחרים, לחלקם אכן מוסרת המניעה אך יש גם הרבה מאוכזבים.

בתור לפני עמדת הבידוק 2 בחורים צעירים שראו אותנו מצלמות וקוראות את השלט ניסו לומר לנו שמעבר של מבוגרים ללא אישור מטעמי גיל מתחיל רק אחרי 8. איש אחר שעמד שם גיחך ואמר לדובר: אתה לא רואה שהן יהודיות? הן יכולות לעבור... בהמשך שוחחנו עימו והוא טען שאתמול בגלל הביקור של המשלחת במקום דאגו להעביר את האנשים ללא עיכובים ולכן לא הצטברו תורים. לדבריו הכל בשליטת החיילים ואם המפקד מורה להם הם יכולים להעביר מהר מאוד את הממתינים.

"יום הסרת מניעה" לתושבי מחנה קלנדיה
"יום הסרת מניעה" לתושבי מחנה קלנדיה
צילום: 
רונית דהאן-רמתי

לקח לנו כעשרים דקות לעבור.