דרום הר חברון, סימיה

לפי בקשתם של האנשים הפעילים בבית הספר בכפר סימיה חזרנו לביקור נוסף. מסתבר שתרגום שמו של בית הספר אינו ״דווקא״ כפי שדיווחנו בשבוע שעבר אלא ״אתגר״ ובית הספר בסימיה הוא ״אתגר 13״. קיימים 13 בתי ספר כאלה בגדה שנבנים ונהרסים…נבנים ונהרסים….

הגענו לבית הספר למחרת טקס הנחת אבן  הפינה שערכה הרשות הפלסטינית בבית הספר, ואכן נוספו לבית הספר שרותים כימיים, מיכל מים ואוהל נוסף - חדר המורים. מיכלית רתומה לטרקטור מביאה מים לבית הספר. מדי יום מתנדבים מפרקים את האהלים בתום הלימודים ומקימים אותם מחדש כל בוקר.

 זה אכן אתגר.

 מסימיה, לפי הצעתו של מוחמד, אנחנו ממשיכים לזנותא, שם נמצא בית הספר ״אתגר  7״, כדי לפגוש את המנהלת. פגשנו את מנהלת בית הספר, פטמה שמה, אשה צעירה ומרשימה שסיפרה לנו על בית הספר שנהרס כבר שלוש פעמים. אשה מרשימה זו נישאה בגיל 16, היא אמא לבן בן 24 שהוא כבר מהנדס. היא עצמה חזרה ללימודים לאחר נישואיה, למדה באוניברסיטה ומלמדת היום גם באוניברסיטה.

דרך חתחתים מובילה אל בית הספר ובמיוחד לאחר גשם הדרך אינה עבירה. צוות בית הספר הביא חומר גרוס ממחצבות האזור כדי לספוג את המים, אבל המתנחלים באזור לא אהבו את הרעיון. אחד המתנחלים שפך פסולת בכניסה לבית הספר.

המנהלת מנסה להקנות לתלמידים ערכים של תרבות, מורשת ואחריות אישית וחברתית. בסוף יום הלימודים הילדים מנקים בעצמם את הכיתות. כחלק מהמסורת הם רוקדים את ריקוד הדאחייה בסוף יום הלימודים.

פטמה סיפרה כי הציעו לה לנהל בית ספר נורמלי אבל היא סרבה. היא רואה בבית ספר זה אתגר.