קלנדיה

צופות: 
תמר פליישמן
18/03/2018
|
אחה"צ

ההתחלה הייתה מהומה במחסום הרכבים והתגודדות וצעקות שהדיהן נשמעו למרחוק אבל שאי אפשר היה להבין מה קרה ומה קורה.  

כשנרגעו הרוחות יצא משם השוטר רושקו ובזרועו צעיר פלסטיני שהובל למעצר. השאלות של מי הוא ולמה נעצר – נשארו פתוחות.

אחר כך יצאו מהמת"ק חולים תושבי עזה ששוחררו בבוקר מאשפוז בבתי חולים כשהם מלווים בנציג מינהל חמוש. חמישה עשר במספר. נשים, גברים, זקנים וטף. ספרו אותם, ווידאו שאף אחד לא חסר, לקחו מהם את התעודות, העמיסו את מטענן הרב בתא המטען, הורו להם לעלות ולשבת ברכב ההסעות, ספרו אותם שוב ווידאו שאף אחד לא נעלם ואף אחד לא ברח, כי החשש הגדול ביותר של השלטונות בהתנהלותם מול תושבי עזה זה שמישהו יברח וכבר היו דברים מעולם. מעטים אבל היו. הם עוד עלולים... עלולים מה? האמת שלא ברור מה.

רק כשהיה ברור שהבירוקרטיה התגברה על כל המהמורות יצא טרנזיט ההסעות לדרך.

ילד רצה להצטלם. גם אמא שלו רצתה שיצטלם. האם ביקשה מבנה שיסיר את הכובע. הילד סרב. לא רצה שיראו את הקרחת שגרמו לו הטיפולים.

אחרי שנסעו העזתים הגיע מירושלים אמבולנס ובו חולת סרטן שטופלה בהדסה ונשלחה חזרה לביתה שברמאללה. הרבה זמן חיכה האמבולנס וחיכתה החולה עד שהגיע האמבולנס מפלסטין.

כשהתארך הזמן התחילו לזרום למקום שמועות ובמקביל התחילו לזרום למקום כוחות מג"ב.

סיפרו שקרה משהו ב"עתיקה", שהיה בלגאן ע"י שער שכם, שמחפשים מישהו שברח משם ובגלל זה סגרו את כל הכניסות לפלסטין ושבגלל שהכל סגור ופקוק גם האמבולנס מאחר להגיע.

האמבולנס איכשהו הצליח להבקיע את העומס בדרכים, להגיע ולקחת את החולה. אבל ההמונים שנאספו בסוף יום העבודה ורצו לשוב לביתם שבגדה מצאו את עצמם מול קרוסלותinfo-icon נעולות ומול שורת שוטרים ושוטרי מג"ב ומאבטחים חמושים ברובים ורימונים שחסמו את הדרך.

מאות בני אדם עמדנו שם מולם, גוש אדם צפוף ודחוס ומחכה שיעבור זעם והדרך לפלסטין תפתח. זה עוד כמה דקות, ענה לי מאבטח ששאלתי עוד כמה זמן הדרך תפתח, אבל העוד כמה דקות נמשכו לקרוב לששים דקות.

ובסוף, כשכבר היה חשוך, הגיעו עוד שני צמדי אמבולנסים, אישה חולה בסרטן ואיש שגם הוא חולה בסרטן הועברו בין אלונקות ובין אמבולנסים מהגדה לירושלים.