ברטעה-ריחן, טורה-שקד, טייבה-רומנה, עאנין

צופות: 
נטע גולן, קרין אטדגי, שולי בר (דיווח וצילום)
16/06/2016
|
בוקר

שגרה זה טוב או רע?

   06:00 מחסום מרכזי ברטעה

16.6.16 Barta`a c.p surprisingly empty. Ramadan.jpg
שלא כרגיל קצב המעבר מותיר את רחבת המחסום ריקה    צילום שולי בר

 

בחודש הרמדאן הפלסטינים מתחילים את היום בשעה מוקדמת מאוד ולכן רבים מהמשכימים גם מגיעים למחסום ועוברים בו מוקדם מהרגיל. כך מצאנו הבוקר רחבה ריקה, שלא התמלאה עדיין במאות ממתינים כפי שקורה מאז אפשר לעבור מפה לעבודה בישראל. בשיחה עם המקומיים ציינו בפנינו שהבוקר הריק הזה הוא מקרי ולא מאפיין. לדבריהם בתוך הטרמינל פעלו לפחות חמישה אשנבים - גם זה מסביר את קצב המעבר המהיר.

06:35 מחסום חקלאי עאנין 214

agricultural c.p Anin a rare view from inside_0.jpg
מבט נדיר מהשער האמצעי של מחסום עאנין לעבר השער
התחתון המרוחק
. צילום רותי ת'

 

המחסום נפתח בזמן ובהגיענו המעבר כבר החל. הבדיקות נערכו בשער האמצעי ושם נמצא נציג המת"ק א' בטויוטה הלבנה, שמשתתף בהכרעות מי יעבור ומי לא. היום כנראה בהשראתו לא העבירו מספר ילדים מתחת לגיל 16, שעדיין רשומים בתעודת הזהות של ההורים. חופשת הקיץ התחילה ואך מובן שילדים יופיעו במחסום עם ההורה ויצאו לעבוד יחד איתו. אבל למת"ק כללים משלו, וההורים שילדם לא הורשה לעבור לא ידעו להסביר למה הילד ההוא עבר והילד שלהם לא. רצינו לדבר על כך עם א' המת"קניק אבל הטויוטה הלבנה הסתלקה דרך כביש המערכת לכיוון מחסום טורה. על שער המחסום תקוע דגל ישראל שהסתבך בגדר התיל. כמה סימבולי.

07:20 מחסום מרקם חיים טורה 300

16.6.16 Garbage Container Tura c.p.png
דבר ראשון מקבלים את פנינו מכולת האשפה העולה על גדותיה והסירחון
שנודף ממנה למרחקים

דבר ראשון מקבלים את פנינו מכולת האשפה העולה על גדותיה והסירחון שנודף ממנה למרחקים. עוד סמל כיבוש מכוער. החיילים במו ידיהם ממלאים את המכולה וכנראה לא מעניין אותם שאנשים ממתינים בסככה ליד הזבל שלהם. בשעה זו רק מעטים עוברים מהגדה למרחב התפר. התלמידים בחופשה וחסרונם בולט.

 

08:00 מחסום חקלאי טייבה רומנה 154

16.6.2016 c.p Taibe Romana 154 Ramadan.png
מחסום 154 טייבה רומנה, בעלי האישורם שהגיעו לא נתקלו בעיכובים היום.  צילום ש. בר

שוטרי משמר הגבול הגיעו הבוקר בזמן והמעבר התבצע ללא עיכובים, בשיטה המקובלת לאחרונה: השוטרים אוספים את תעודות הזהות וכל מי שסיים את הבדיקה קורא בשמו של בעל התעודה הבאה. תושב אום אל פחם הגיע במכוניתו למחסום, לדבריו בא לראות מה הולך פה, מעולם לא היה כאן קודם. לפחות הוא יודע על קיומו של המחסום, מה שרבים מתושבי העיר אינם יודעים.
 

בדרך הביתה ביקרנו את ואליד במקום עבודתו. שחור מכף רגל ועד ראש מהפחמים הוא נראה הפעם עצוב מתמיד ומיואש מהחיים המשעממים, מהעבודה המסוכנת, מחוסר התקווה. זה לא קשור ממש בכיבוש. חזרנו הביתה עצובות מאוד.