רועים מבקעת הירדן מגישים תביעה נגד מתנחלים
המשימה היום: גביית עדויות מפלסטינים לצורך הגשת תביעה משפטית על מעשה נבלה.
פגשנו רועה אחד בשטח המרעה ורועה שני בביתו. שני אחים רועים עדיין מוחזקים במעצר בבמחנה עופר, מיום שהוציאו את הבקר מידיהם לפני כשבוע. ביום חמישי יתקיים דיון נוסף בבית משפט.
למעשה זו אחת הפעמים היחידות שנתקלתי ברועים שתובעים את זכויותיהם.
הפעילות של קבוצת מלווי הרועים הבקעה מתחזקת בכוח אדם נוסף מדי יום וביוזמות חדשות. ומנגד מקצין הטרור שמפעילים המתנחלים ואלימות של הצבא כנגד הפלסטינים - לכל אורך הבקעה. בכל מקום שאנחנו מגיעים אליו שומעים דברים דומים. לכל קהילה יש את ה"אורי" שלה. אורי ממאחז בודד ובלתי חוקי, שעוד רגע יהיה חוקי, שעכשיו נתחזה לחייל במדי ב' ומחלק הוראות לפלסטינים. וממשיך לחלק הוראות לצבא. שטחי המרעה של המתנחלים מתרחבים, ואילו לרועים הפלסטינים לא נשאר כלום. בשבתנו איתם עיניהם מתרוצצות מכאן לכביש הקרוב או להתנחלות הקרובה מחשש פן מישהו עוקב אחריהם. חשים רדופים לגמרי.
היינו בארבע קהילות שונות, בכל אחד סיפור דומה.
היום הגיע פקח של המינהל האזרחי
למרעה של אחד הרועים והודיע לו כי השטח שהוא רועה בו הוא שטח אש או שטח צבאי סגור או שמורת טבע. תבחר באחת האפשרויות. רק לא שטח מרעה פלסטיני. הפקח הראה לו מפה ואיזה נייר שכתוב בעברית. דיבר אליו בערבית, כך שהישראלים שהיו שם לא הבינו בכלל מה קורה. במקרה אחר כשפלסטיני העיז לשאול למה?", אמר לו השוטר "כי הוא יהודי ואתה ערבי".
במקום אחר אמר המתנחל לצבא שהרועים נמצאים על שטח אש, ואז הופיעו הצבא והמשטרה והעמיסו את הפרות על משאית ולקחו לאן שלקחו. חלק מהפרות מפוזרות בשטח "שמותר לרעות" בו והם לא מצליחים לספור כמה. כל משפט עף לרוח ולא מחובר לשני. קשה לעקוב אחרי המתרחש גם כשמנסים לעשות בו סדר. גם אני מבלבלת כאן בין המקרים כי זאת התחושה הכללית של המצב.
העיקר שירדו הרבה גשמי ברכה ויש הרבה בוץ. אפשר לשקוע עד הברכיים מטפורית ואמיתית. ושוב כמו תמיד, הטבע ממשיך בשלו. הירוק ירוק מאוד מאוד. הגבעות מתרוננות ויפות. אם הרוח האנושית היתה נורמלית, היה שם גן עדן של יופי והרמוניה.