קשה לראות משפחה שבורה כל כך

צופות: 
ג'וד, רחל אפק, שרון ג. מלווי רועים ודפנה בנאי (מדווחת וצילמה)
13/08/2019
|
בוקר
Injured man an  boy with a youngster

ג'יפתליק  על הכביש הראשי , מייד אחרי תחנת הדלק ההרוסה. משפחת כעאבנה עליה דיווחתי לפני שבוע. ב-5.8 גורשו הסבא וסבתא, ילדיהם, ונכדיהם מביתם שבחדידיה שנהרס כבר פעמיים בחודשיים האחרונים. יום לפני שעזבו הגיע רבש"ץ ההתנחלות הסמוכה (רועי) וציווה עליהם לעזוב ולא יבוא הצבא ויהרוס להם שוב את הבית, מייד לאחר ביקורו הגיעו חיילים, ומפקדם אמר לו שאם מחר בבוקר הם עוד יהיו שם הם יחרימו לו את הטרקטור ואת כל מה שיש להם. בבוקר השכם, בחושך, קמו, והעמיסו את כל מה שיש להם על עגלה רתומה לטרקטור ויצאו למצוא מקום חדש. ב5.30 לפנות בוקר באה לקראתם משאית , סטתה מהדרך ועלתה עליהם. הנא, תינוקת בת 50 יום נהרגה במקום, אמה שרה נפצעה קשה מאוד והוטסה להדסה ירושלים. עד היום לא שבה להכרתה. לסבא שנהג בטרקטור, ונשברה היד וכולם מלבד נכד בן שנתיים שסבתו עטפה אותו עם גופה, ובת אחת, נפצעו.

קשה לראות את המשפחה שבורה כל כך. הוקם אוהל אבלים בכניסה למתחם המגורים של המשפחה. אחד הילדים, חמזה בן ה-6 מסתובב עם תחבושת גדולה על הראש. ישבנו בתחילה עם הגברים באוהל האבלים. לארח מכן עברנו למבנה אבן שם גרה אמו של עודה מתברר שהמשפחה דרה באופן קבוע בג'יפתליק, אך הצפיפות פה איומה, בית צמוד לבית ולכן נהגו כל קיץ לעבור לאל חדידיה כדי לרעות את הצאן באזור הנרחב יותר. מה עוד שהשנה הייתה שנה ברוכה ויש עשב בשפע לצאן. גם לאחר שגורשו מאל חדידיה , עודה, האב, נותר עם הצאן שם , תחת כיפת השמיים. למי הפריעה שהייתה של המשפחה באזור דל האוכלוסין הזה?

לאחר מכן ביקרנו בראס אל אחמר אצל המשפחה של רווידה שהאוהל, המקרר , המטבח והפאנלים החשמליים שלהם נהרס פעמיים הקיץ על ידי הצבא המוסרי ביותר בעולם.

עלינו לחמדת שצמודה לח'אלת מקחול , נסענו על דרך כורכר מהודקת היטב וקלה לנסיעה . בשונה, למשל מהדרך סלעית הנוראה לבורהאן שחי במקום 50 שנה לפחות, והדרך הקשה לאבו סאקר שבחורף אינה עבירה כי אדמת החמרה הופכת לביצה. אבו סאקר הביא על חשבונו כמה משאיות כורכר לפני 3 שנים ובעזרתנו ניסה לסלול לו שביל כדי שאוטובוס בית הספר יוכל להגיע אליו בחורף כדי לאסוף את ילדיו לבית הספר. לא עבר חודש והצבא הגיע, הרס לחלוטין את סביל הכורכר וגם שם חסימת עפר גבוה בכניסה לשביל החמרה. הסיבה- אין לו רשיון לסלול שביל. ורשיונות, כידוע, לא מנפיקים לפלסטינים בשטח C, מאז 1967.

גם המאחז של מנחם וילדי הגבעות המנופקים לו כדי שיתעללו בפלסטינים תושבי הסביבה, הוא בלתי חוקי ובתי מאושר אפילו על ידי שילטונות הכיבוש והדרך היא בלתי חוקית כמו הדרך של אבו סאקר. על כולם צווי הפסקת בניה, צווי פינוי ומה לא. היעלה על הדעת להרוס או למנוע את סלילת דרך העפר הזאת. לא עוד, אלא שמכספי המיסים שלי ושלכם נעשה הדבר !