קלנדיה (ירושלים)

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
תמר פליישמן
13/02/2024
|
אחה"צ

"נתניהו הוא הטרגדיה שלכם ושלנו, סינואר הוא הטרגדיה שלנו ושלכם",

אמר אדם שעמד עמי לשיחת רעים בקרן רחוב.

באתי בסדק השעות שבין סגירת המחסום לחסימות הדרכים וסופר לי שהזמנים הוגבלו עוד יותר, שסגירת המחסום להולכי הרגל הוקדמה לשעה חמש.

כששמעתי ממכרים על הייאוש ועל הסגר שנמשך כבר למעלה מארבעה חודשים ועל האין פרנסה ואין מזון ועל הכפרים והעיירות בגדה שכולם סגורים ושלהגיע לכאן, לקלנדיה, כדי לעבוד ברוכלות, צריך להתגנב וללכת בדרכים עקיפות ולנסוע דרך חברון, וראיתי את הילד בן הארבע עשרה (שבתמונה) מנסה להרוויח שקלים אחדים, לא יכולתי שלא לחשוב על ילד אחר בן גילו, ילד שבמחסום אחר הוגדר טרוריסט ונורה ונהרג, (/https://13tv.co.il/item/news/politics/security/e2sqn-903921785) וחשבתי כמה יאוש , כמה אין אופק ואין שביב אור בקצה המנהרה שבה מוליכים אותו, את משפחתו ואת חבריו, ילד שבייאושו לוקח סכין ובא אל מול החמושים.

הילד הזה הוא רק משל לרבים רבים, מבוגרים כצעירים, כי ברור למתבונן שהמצב בגדה עומד להגיע לפיצוץ אלים ומדמם.  

חומות סופן ליפול ומחיצות סופן להתפורר. יש מהן שמתפוררות מכוח התנגדות האנשים שנגדם הוקמו, כמו אותה חסימה שמגבילה את מעבר בני האדם ושולחת אותם לעיקוף של מאות מטרים, והנה החלק עליון של מחיצת המתכת נפל או הופל לשמחת הרבים ושמחתי שלי גם.

בדרך חזור, בין הכאן לשם, ארבעה חמושים (שניים שוטרים אחד מאבטח ואחד חייל בעמדת הבידוק) הפקיעו ממני את התעודה, חסמו את הדרך, שיקרו שאסור היה לי להיות בצדו הפלסטיני של המחסום כי (כך אמרו) יש צו אלוף שאוסר ושהפרתי את החוק, ואם לא די בכל אלו, קצין המשטרה הבכיר שבין השניים פתח בגידופים על כך שאינני נורמלית, שאני זקוקה לטיפול פסיכיאטרי ועוד כהנה וכנה. "תרשום את כל הפרטים שלה ותפתח אירוע" הורה הקצין לסגנו, "רשמתי, פתחתי", השיב הסגן בצייתנות. מה שאומר שנרשמה נגדי אי שם ברשומות המשטרה תלונה על דבר עוון מומצא.

אין ספק שהאירוע הוא מסמני הזמן, אין ספק שכל רצונם של האנשים האלו שעמדו מולי חמושים לרצות את הפריץ, שזו רוחו של השר לביטחון יעני לאומי.

אחרי ששולחתי לדרכי ובאתי למקום של תה וכנפה, הטלוויזיה ממעל הייתה פתוחה באל-ג'זירה וראיתי איך ברצועת עזה כלבים משוטטים נוגסים בגופת אישה מתה ששוכבת בין הריסות בתים. 

באחת המתוק הפך למר וכואב עד מאד.

ולא היה דבר מלבד הגוף, והכלבים והרחוב והנקמה שאין די לה שבשמה הם ואנחנו מדממים.