פארסייה בקעת הירדן: ליווי רועים פלסטינים ללא פרעות מתנחלים

הגענו עם בוקר לפארסיה. תומר, עדי, סשה ויפעת יצאו ללוות את אחמד למרעה. אחרים שהגיעו יצאו ללוות את נ' ויוסף. אפרת ומיקי נשארו בפארסיה ל'נוכחות מגינה' . הסתובבנו בין האוהלים, דיברנו עם האנשים, ביררנו מה שלומם ומה הם צריכים. לבסוף התיישבנו באוהל המתנדבים ואפרת בסיוע מיקי לימדה את הילדים להכין פומפונים מצמר צבעוני. לא פשוט לעבוד בפעם הראשונה עם קבוצה חדשה.  חלק מהילדים נעלבו, אחרים היו חסרי סבלנות ודחפו, אך לאט לאט התרגלו לעבוד בסדר וכעבור כשעתיים יצאו כמעט כולם עם פומפונים נפלאים שקשרו אותם לאופניהם.

פעמיים נקראנו על ידי הילדים ש"היהודים מגיעים!"... היהודים הם כינוי בפי הילדים לצבא ולמתנחלים. מכונית מתנחלים נכנסה לשביל המוביל למאהל אבל מייד הסתובבה ועזבה. הגיעה עוד מכונית והפעם היה זה "גזלן" פלסטיני מעין אל בידה, שמסתובב ומוכר מרכולתו לילדים. בחצי שקל אפשר לקנות במבה או ממתק כלשהו. האמהות קנו וכיבדו אותנו בעוגה טעימה.

ב 15.00 עזרנו לאשתו של א' ולסבתא למלא את האבוסים בשעורה וחציר – תוספי אוכל בנוסף לעשבים שהכבשים מלחכות במהלך המרעה .

ב 15.30 העדר חזר ופרץ בריצה אל האבוסים  כדי להשביע רעבונו. המלווים דיווחו על מרעה נינוח ,ביום מעונן אך לא גשו. לא היו הפרעות מצד מתנחלים .

עוד ישבנו לשיח רעים. תומר בדק את הכוויה הקודמת של י' ברגל וחבש אותה. שתינו תה אצל א' ואח"כ קפה אצל מורד ויצאנו ב 18.00 בחזרה לתל אביב.

למשמרת לילה נותרו יפעת וסשה.