ימי הקורונה וצום הרמדאן הורידו שקט עצוב על הרחובות

צומת דורה אל פאוור, העיירה בני נעים 

על כביש 60 כמעט ואין מוניות צהובות וכמעט ואין מכוניות במגרש החניה הפלסטיני .

על אף שמדינת ישראל אישרה לפועלים פלסטינים להיכנס ולעבוד קרוב ל 50% מבעלי האישורים לא מנצלים אותם. שילוב של פחד מה קורונה ורמדאן.

האנשים מתלוננים על שעמום וחוסר פרנסה. באל פאוור הילדים לא הולכים לבתי הספר ולכן בגלל השעמום הם זרקו בקבוקי תבערה על הפילבוקס שבצומת. מייד וכהענשה קולקטיבית  סגרו את הכניסה לאל פאוור.

חברון

החייילים במחסומים של חברון חמושים במסכות . הילדים גם של המתנחלים וגם הפלסטינים משחקים ברחובות . בשכונת קפישה המכולת פתוחה והם מספרים שעיקר משבר קורונה הוא העסקים והפרנסה והרמדאן עצוב. לא מארחים ולא מתארחים. בשכונה שלהם המתנחלים לא הציקו והיה שקט.
שלט בעברית מקדם את פנינו בחנות ״נא לשטוף ידיים״. סך הכל שקט כל תקופת הקורונה . 
את תקופת משבר הקורונה ניצלו המתנחלים בחברון להעמיק את אחיזתם . בבית המריבה על ציר ציון  המתנחלים משפצים  דירות ואת כל הקומה למטה. בונים חניון ועוד.. ברחבת מערת המכפלה הכל שומם, אין תיירים, ולא מתפללים, לא יהודים ולא מוסלמים.

תל רומיידה
שעת צהרים. ההקלות קיימות אבל צום הרמדאן וחוסר התעסוקה משאיר את האנשים בבתים. בזמן שאנחנו שם שקט .