קלנדיה

צופות: 
ריקי ש', אורה ש', רוני פ'
10/10/2016
|
בוקר

יום אחרי הפיגוע בירושלים ויום לפני הסגר של יום כיפור. בשעה 5 היו מעט אנשים ועם הזמן הגיעו טרנזיטים עם אנשים. היה שקט באולם ואנשים נראו מאד עייפים. החייל בבודקה פתח את הדלת ודיבר איתנו. סיפר שהוא קורא את הדוחות  ולשאלה האם הם מעניינים הוא ענה בחיוב. הוא פתח את הקרוסלה לעיתים קרובות  ובסוף השהות שלנו  נראה שקרוב ל 1000 אנשים עברו. פגשנו איש צעיר שדיבר אתנו באנגלית מלואיזיאנה בארה"ב. המשפחה כבר 11 שנים שם וקבוע חוזרים לביקור  לכפר. בתקופה הזאת הוא עובד בעטרות וחווה את החיים של המשפחה שלו ממש מקרוב. שמח שבעוד כמה ימים הוא חוזר לאמריקה.

האנשים ספרו כמה חשוב להם לעבוד בארץ למרות כל הקשיים. פגשנו איש צעיר שהוחזר מחלון הבדיקות. סיפר שלא קיבל שום הסבר למה. רשמנו את כל הפרטים כדי לעזור לו לברר מה הבעיה. האיש גם חזר למת"ק  ב9 ואמרו לו לבוא ב10 ואז סוף סוף נאמר לו שהוא מנוע שב"כinfo-icon. כמובן שהוא לא מבין למה הוא  מנוע וההסבר הוא שקורה שאדם מנוע ללא סיבה כשיש תקופת מניעה כתשובה לפיגועים. אנחנו נמשיך לטפל במקרה שלו ומקווים שכזו מניעה אולי נצליח לבטל.

השער ההומניטארי נפתח באיחור קל והאנשים ספרו שקורה לעיתים שמאחרים אף יותר .הקצינה והשוטר בדקו את האנשים וגם משלחים חזרה לתור הארוך את אלה שלא בני 60  ולכן לא עוברים בשער הזה. תמיד קשה לראות את השער הקטן ומכוער כשער הומניטארי . מצד שני נמצאים שם קציני מת"קinfo-icon,שוטרים, ועובדי אבטחה שיש סיכוי שאחד מהם גם ישמע וגם ידבר ערביתinfo-icon. וזה קרה גם הפעם לאיש מבוגר  שרצה לעבור למרות שאנשים מבוגרים יכולים לעבור לירושלים רק אחרי השעה 8 בבוקר אם זה לא למטרת תעסוקה.

מחנה פליטים שואפעת

מחנה פליטים  שואפעת הוא דוגמה לאספקט אחר ומעניין של הגבלת חופש תנועה. מדובר באנשים בקטגוריה של "תושב ירושלים" שעובדים בעיר, בחגים נוסעים לאילת, עושים קניות  בקניונים בעיר, שולחים את הילדים לאוניברסיטה העברית, מתאשפזים בבית חולים הדסה אבל לכל אלה הם יכולים להגיע רק דרך המחסום המשפיל והגדרות  של המחסום בקצה השכונה.

ההשפלה,  הדיכוי והעוני הובילו את השכונה והסובבות לה להיות מקום מוזנח, אלים ונשלט  על ידי סוחרי סמים . כשביקרנו בבית ספר לבנים של העירייה פגשנו את המורה לאומנות שמנסה בכל כוחותיו להביא יופי ל 800 הילדים שלומדים בבית הספר.. אין פלא שהתקציב של הבית ספר דל בהרבה בהשוואה עם בתי ספר יהודים בעיר. אנחנו ננסה לעזור למורה להשיג צבע וחומרים שיכולים לעזור לו לצבוע את חומת ההפרדה שמול הכניסה לבית ספר.

פגשנו גם איש צעיר שלא רוצה לוותר ולהיכנע והוא פעיל בשכונה עם נוער.  תמיד קשה לראות איך נראית ירושלים ש"חוברה יחד"