קלנדיה - עבודות הבינוי בכבישים ובאיי התנועה בעיצומן

כפי שדווח בשבוע שעבר החלטנו להתחיל לבוא בשעות מאוחרות יותר, כי כעת גם הפלסטינים מגיעים מאוחר יותר מבעבר. הפעם הגענו ב-6:15. בדרך הבחנו בשלטים המפנים אל "קניון עטרות". בחוץ כבר כמו אמצע היום ושיא הלחץ. ויתרנו על הנסיון למצוא חניה בחניה הפתוחה, ונכנסנו ישר לחניון החדש בתשלום (20 ₪). המפעיל, פלסטיני מבוגר, כבר נהיה חבר שלנו. היום כצפוי מדברים על כך שאין חדש תחת השמש, גם אחרי הבחירות....

באזור הכיכר שלפני המחסום עבודות הבינוי בכבישים ובאיי התנועה בעיצומן, וצריך ללכת בזהירות ולחצות את הכבישים בתשומת לב. בדרך חזרה, כשהיה אור מלא, צלמנו.

אנשים רבים בחוץ וזרם בלתי פוסק של יוצאים מהמחסום. מברכים בבוקר טוב וממהרים לעבודה. הגישה אל המעבר לצד הפלסטיני חסומה בחומת פח לבנה, גם שם מבצעים עבודות. היוצאים מהמחסום מראים לנו לאן צריך ללכת כדי לעבור וזה גם כתוב בערבית על חומת הפח.

עברנו לצד הפלסטיני. ידידנו מוכר הבייגלה עומד עם עגלתו מחוץ לסככה על המדרכה. בינתיים נותנים לו לעמוד כאן. דוכן הפלאפל איננו. הכניסה דרך המחסום זורמת כסידרה, אך מתברר שרק המעבר הימני פתוח, שני האחרים סגורים. עמדנו לידם כדי לומר לאנשים שעליהם ללכת למעבר הימני. אז גם גילינו שהתקינו רמזורים מעל הכניסות. כאשר פתוח יש אור ירוק וכאשר סגור אור אדום.

על אחד הקירות תלויה מודעה מאתמול שמדווחת היכן מיקום הקלפי. כנראה שיש גם כאן מצביעים.

בהמשך מתברר שהרמזורים לא תמיד משקפים את המצב לאשורו ולעתים היו שלושתם אדומים גם כאשר חלק מהמעברים, היו פתוחים או שהיה אור ירוק כאשר המעבר תחתיו היה סגור. בשלב מסויים נסגרו כל המעברים והחלו להיווצר תורים. אנשים היו מבולבלים ולא בטוחים לאיזה מעבר אפשר לגשת. למרבה המזל זה לקח רק כמה דקות ואח"כ נפתחו לפחות חלק מהמעברים והתורים נעלמו.

מבנה השירותים, שנראה מצד ימין בתמונה והכניסה אליו מאזור המחסום הישן, עדיין סגור אם כי האור באחד התאים עדיין דולק... באזור המחסום החדש טרם הותקנו פחים ואנשים מאלתרים – זורקים אשפה בדלי ששמו במקום או בשקיות שעונות על העמודים, אך יש גם אשפה מתגלגלת וחבל.

הלכנו לקיוסק הסמוך לקנות כוס תה. האזור שמאחוריו ריק ממכוניות. אימן מסביר שהורו להם לא לאפשר לחנות שם כי מתחילים בהכנות לרמדאן, שאז נכנסים אנשים דרך שם בימי ששי. הלכנו לכיוון הכביש, שם כפי שדווח בדוחות של חנה ונתניה, שמו לפני כמה שבועות גדרות בטון שמפרידות בין נתיבי הנסיעה. זה טוב למכוניות, אבל פחות טוב לאנשים שצריכים לחצות את הכביש כדי להגיע למחסום. הצעירים קופצים מעל הגדר ומסתכנים. הנשים והמבוגרים עושים סיבוב עד למקום בו מסתיימת הגדר. ראינו שבמקום מסויים השתמשו באבני שפה כדי ליצור מדרגות שיאפשרו לעבור את הגדר.

חזרנו למחסום וראינו שכעת כל המעברים פתוחים והמעבר זורם. בסביבות 7 עברנו והגענו החוצה תוך כמה דקות.