קלנדיה - הודעה על מבצע חיסונים במחסום
בוקר רגוע בקלנדיה. הגענו וחנינו בסביבות 6:15. בחוץ כבר אור והיום לא קר בכלל. בצד הירושלמי אנשים רבים. קבוצת אנשים שיושבים על גדר האבן ומחכים להסעה מברכת אותנו לשלום. שאלנו אותם על החיסונים. לבן שיחנו נקבע תור לחיסון בשבוע הבא במעבר רחל (מחסום 300, בית לחם). התורים נקבעים באמצעות המעסיקים. לעובדים בעטרות יש תחנת חיסון בעטרות. בהמשך גילינו שביום ראשון היו חיסונים במחסום קלנדיה לתושבי מזרח ירושלים וזכאי איחוד משפחות (כך נאמר לנו ע"י המאבטחים).
תנועה רציפה של אנשים על הגשר להולכי הרגל. עדיין יחסית נקי מסביב בצד הירושלמי. בצד הפלסטיני של המחסום הכל רגוע הפעם. 3 הכניסות פתוחות, אין תורים, נכנסים מייד. על יד אחת הכניסות תלוי השלט לגבי החיסונים שהיו כאן ביום ראשון 8.3.21. בהודעה נרשם שזכאי לחיסון כל מי שהוא מעל גיל 16, נשים הרות, מורים ומורות, מכל קופות החולים. אז אולי חיסנו גם נשים הרות ומורים ומורות פלסטינים שאינם משכונות מזרח העיר המסופחות לישראל.
הלכנו לפגוש את אבו רמזי, ידידנו מוכר הבייגלה. מאז שסגרו את הכניסה למתחם המחסום מכיוון מחנה הפליטים קלנדיה וכולם נכנסים מכיוון א-רם (מזרח), הוא עומד ליד הכניסה הזו. היום הוא בא עם נכדו, בן ה-13. הנכד הוא בן-בנו. יש לו אח גדול יותר, בן 15, שגם אותו פגשנו בעבר. בגלל הקורונה אין בית ספר, אז הנכד בא לעזור לסבא בעבודה, אבל לא רצה להצטלם. חוץ מהבן הזה יש לאבו רמזי עוד 3 בנות. אחת גרה בא-רם, אחת ליד רמאללה. בת אחת התגרשה סוף סוף מהבעל שהיה בעייתי מאוד והיא חיה כבר מזמן עם ילדיה אצל אבו רמזי. לו עצמו מלאו 70 בחודש שעבר, אבל ברשות אין ביטוח לאומי ואין פנסיה אז עליו לעבוד לפרנסת המשפחה. סיפר לנו שבעבר היה תפסן, עבד בבניה בחברות גדולות בישראל – סולל בונה, ליפשיץ ועוד. בגיל 50 הפסיק לעבוד בבניין. חיפש כיצד יוכל להתפרנס וכך הגיע למכירת הבייגלה. הוא מגיע למחסום בסביבות 4:15 – 4:30 בבוקר ונשאר עד שנגמרת הסחורה. כשנפרדנו כבר כמעט נגמרה.
חזרנו למחסום, הכל נראה תקין. חיכינו עד 7 ונכנסנו. מתוך 6 עמדות לבידוק תיקים וחפצים פעלו 3, אך התורים היו קצרים והכל זרם. לא בדקנו כמה עמדות אלקטרוניות פתוחות כי לא הבחנו שיש בעיה או שנותר לחץ. גם לפני העמדה לבידוק התעודות הידני לא היה תור. עברנו מייד ובסה"כ המעבר לקח פחות מ-10 דקות.