קלנדיה: יום שישי ה-2 לחודש הרמדאן מתחיל ונגמר רע!

צופות: 
רותי ברקאי, ויוי צורי ותמר פליישמן.
09/06/2017
|
בוקר

היום הזה נגמר רע מאד:

אבל גם לפני שהוא נגמר, טוב הוא לא היה.

כי מה כבר יכול להיות טוב ביום בו לרוב הגברים אסור להגיע למקום שאליו הם כמהים?

 

Qalandiya. Men line. 9.6.2017 Tamar Fleishman.jpg

 

Qalandiya - men entrence. 9.6.2017 Tamar Fleishman.jpg

 

כמה טוב הוא יכול להיות כשאת אלו שמותר להם לעבור מצעידים בנתיבים מגודרים כמו היו עדר מאולף וממושמע? -  "תראו אותם, הם כמו חמורים" אמר אחד המאבטחים.

 

Qalandiya. 9.6.2017 Tamar Fleishman.jpgQalandiya. Women line. 9.6.2017 Tamar Fleishman.jpg  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כמה טוב זה יכול להיות כשבני אדם בכמות שהעין והמצלמה לא יכולות להכיל נדחפים באלימות ונאלצים בפקודת רובים לעמוד עד בוש בשמש הקופחת?

מצב הכלל היה קשה וקשה היה לפרטים שבו.

קשה היה לאיש שהושיט לחייל את היד שאחזה בתעודת נכה וביקש שיתנו לו לעבור עם אשתו בדרך הפחות ארוכה והפחות צפופה ונשלח משם כי "פה רק נשים".

קשה גם היה לבחור שחזר ושב ובא אחרי שלפני שבוע צדו אותו בירושלים ע"י שער שכם ולמרות שיש לו אישור תקף הושלך מהמקום: "תבוא כשתהיה בן 40".

ורע מאד היה לילד שנפל לסבך התיל ובמקום להגיע לאל-אקצה הובהל לביה"ח ברמאללה.

 

לכל הגברים שעמדו מאולפים כמאולפים וחיכו לתורם, כי "תכף יתנו גם לכם" אמרו להם ו-"אנחנו לא רוצים להכניס את כולם ביחד אז כשיתפנה השטח יפתחו לכם",  וכשעבר התכף ועבר עוד זמן והגיע מועד התפילה ונסגרו הפתחים, ואיש לא עבר יותר, רק אז הבינו המחכים שרומו.

 

Qalandiya cp. 9.6.2017 Tamar Fleishman.jpg  

Qalandiya - wounded boy. 9.6.2017 Tamar Fleishman_0.jpg