קלנדיה
בוקר סביר בקלנדיה
הגענו לקלנדיה לקראת 5:15. הפעם לא ראינו את קבוצת המתפללים שיש בד"כ על המדרכה ליד החניה וגם בכניסה למחסום לא פגשנו מתפללים כבדרך כלל, כאשר עברנו רגלית לצד הפלסטיני. בפנים תורים קצרים יחסית. 5 עמדות הבידוק היו פתוחות כולן. מוכר הבייגלה כבר שם וגם הקיוסק פתוח. מסיבה לא ברורה החיילת שבאקווריום פתחה רק קרוסלה אחת, זו שבקצה המכלאה השמאלית הקרובה לאקווריום. העומדים בשני התורים האחרים הרימו קול צעקה, אך היא לא שמעה או שבחרה להתעלם. לכן הם יצאו מהתורים שלהם והחלו להידחף לתור במכלאה השמאלית. פעמיים התפתחו ריבים שהגיעו כמעט לתגרת ידיים. מאוחר יותר פשוט עמדו כולם בתור אחד, וכמובן שמהר מאוד התור גלש אל מחוץ לסככה, למרות שלא היה כל צורך בכך וזה לא היה קורה אם החיילת היתה פותחת את כל 3 הקרוסלות. כצפוי לבסוף התור בכניסה למכלאה השמאלית קרס ונוצר בלגן. בהמשך הגיע מאבטח וביקשנו ממנו שיגיד לחיילת לפתוח את כל 3 הקרוסלות. ברגע שזה נעשה הכל הסתדר, כי בסה"כ לא היה לחץ גדול היום.
ב-6:10 לערך הגיעה קצינה מהמת"ק עם חייל מתלמד. אחריהם הגיעו עוד מאבטח ושוטרת. הקצינה הסבירה לחייל על נהלי פתיחת השער ההומניטרי וב-6:15 לערך נפתח לראשונה השער. יצאנו להפסקת תה והבחנו בעשן מיתמר מכיוון א-רם. מוחמד מהקיוסק אמר שמהלילה היה בלגן בא-רם ומבעירים שם צמיגים כמחאה.
חזרנו פנימה ושוחחנו עם 2 בחורים צעירים מזכויות אדם כחול לבן, ארגון הימין. מזמן לא ראינו אותם כאן, והם אמרו שהם אכן הולכים יותר למחסום 300 (בית לחם). כשבאו הם הלכו לבדוק את מצב השירותים, ואמרו לנו שכוונתם להתלונן על כך. הם חילקו לאנשים בתור דפים בערבית שמזמינים אותם לפנות אליהם. סיפרו לנו שהם מסייעים בעיקר לאנשים שמבקשים לקבל אישורים לטיפול רפואי. ציינו מקרה שהצליחו לעזור לאדם שביקש להגיע לטיפול ברפואה אלטרנטיבית ובזכות התערבותם קיבל היתר. הם התפלאו לשמוע מאיתנו שאנו מסייעות לאנשים בכתיבת בקשות להסרת המניעה הבטחונית ויש לנו הצלחות בכך. הם סברו שאם השב"כ מחליט שמישהו מנוע בטחוני אז אין מה לעשות.
ב-6:35 הצטרפנו לתור הקצרצר ועברנו תוך כ-10 דקות. ליד החניה יש בית קפה עם זולה בחוץ. כשאנו עוברות שם בדרכנו למחסום המקום הומה אדם. בדרכנו חזרה המקום התרוקן ובעל הבית עסוק בסידור המקום וטאטוא הרצפה מהלכלוך ובדלי הסיגריות. כשהוא מבחין בנו הוא מזמין אותנו להיכנס ולשתות קפה. מספר לנו ששמו אברהם ושאביו עבד שנים רבות בשערי צדק.