מת"ק עציון מספק שירות איטי מאוד, ומאוד לא יעיל - וכולם יושבים בשקט!

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת)
07/08/2019
|
בוקר

הגענו בשעה 11:15 לערך. מגרש החניה מלא. חנינו במרחק והלכנו לכיוון אולם קבלת הקהל. כבר בחוץ יש אנשים רבים. בפנים האולם מלא עד אפס מקום ואין מקום פנוי לשבת.  עמדנו ליד הכניסה. רק כשעמדנו ממש בצמוד למזגן ניתן היה להרגיש שהוא עובד, אך במקומות אחרים באולם השפעתו לא הורגשה כלל. בשלב מסויים הגיע מישהו ותיקן נזילה שהיתה בצינור של קולר המים הקרים. הפעם הוא היה מחובר לחשמל.

העמדה למספרים לתור עבדה כשורה הפעם וגם הצג שתלוי מעליה. במסך מוצגות תמונות פסטורליות של מסיק זיתים... ההיפך הגמור ממה שקורה כאן. המספר על הצג כשנכנסנו, בסביבות 11:30, הראה 36. גם כשהתחלפו המספרים אף אחד מהיושבים לא קם ונכנס. אנשים שדיברנו איתם הסבירו שמטפלים באנשים שכבר נמצאים בפנים מהבוקר. הם עצמם החזיקו מספרים שונים, כולם מעל 160. מה הסיכוי שיזכו לטיפול היום?...

האנשים הסבירו לנו שבאים הרבה אנשים להוציא כרטיסים מגנטיים חדשים כי הם רוצים לקבל היתרי מעבר לקראת חג  הקורבן, עיד אלאדחא, שיחול בשבוע הבא. כדי לעבור יזדקקו גם לכרטיס מגנטי מעודכן. לאחר כשעה, ב-12:30 לערך, הצג הראה על 50. כלומר טופלו כ-14 איש בשעה. בקצב הזה די ברור שלא כל האנשים שנמצאים כאן יזכו לטיפול היום. אנשים מספרים לנו שיש כאלה שמגיעים הרבה לפני שהמת"ק נפתח בשעה 8, כדי להצליח להיכנס ולקבל את הכרטיס המגנטי המיוחל.

על המסך בתמונה מופיעים שני מספרים וניתן לחשוב ששני אנשים מטופלים במקביל. בפועל רק עמדה אחת פועלת. חוץ מהמקרה הזה שצילמנו, בשאר הזמן על המסך הופיע אותו מספר פעמיים. כשיצאנו החוצה פגשנו מישהו שיצא עם הכרטיס המיוחל. הוא הגיע לפני 8 ויצא רק אחרי 12:30. היה לו מספר 50 לערך. לא ברור למה לא נערכים לתת שירות בהתאם לצרכים.

כרגיל פנו אלינו אנשים שונים בבקשות לאינפורמציה ועזרה, בעיקר במקרים של מניעת כניסה. הנחינו אותם לגבי המסמכים הנדרשים ומסרנו את מספר הפקס של סילביה או הפניות לחמיס בחברון. אנשים עם בעיות אחרות הופנו למוקד להגנת הפרט ולעו"ד. הפתקים הידועים עם מספרי הטלפון והפקס של סילביה חולקו לכולם עם הנחיות לפי הצורך. נקווה שסילביה והצוות יצליחו להושיט עזרה ולהסיר את המניעה לפחות מחלקם.

לפני שהלכנו הסתכלנו על מצב השירותים, שמא נוקו מאז השבוע שעבר. הפעם, למרות הצחנה, נכנסנו ממש פנימה, רק כדי לגלות שבשירותי הנשים אין בכלל חיבור למים!  הצינור של הניאגרה תלוי לא מחובר לכלום, בכיור אין בכלל ברז ואין צינור שיתחבר למקור מיםinfo-icon. בשירותי הגברים לכאורה הצינור מחובר ויש ברז בכיור, אך נסיון להדיח את המים או לפתוח את הברז העלה שאין חיבור למים זורמים גם כאן. מה אמורים לעשות גברים, נשים וטף שממתינים כאן שעות לקבלת שירות. פשוט בושה וחרפה!