פגישה בבלדיה של א זאוויה: בית עלמין יהודי על אדמות פרטיות פלסטיניות
פגישה בבלדיה של א זאוויה
במחסום אליהו לא היו כלי רכב של המשתלות אבל היו מספר רכבים באזור הבידוק.
עזון – מסרנו חבילות והתכבדנו בתה ריחני. נסענו דרומה דרך ת'ולת, סניריא, בידיא, מסחה, ובמעבר– מנהרה - תחת כביש 5 הגענו לא זאוויה.
א זאוויה– לקחנו טרמפיסט שהוביל אותנו לבלדיה. ביקש שנעזור לבנו להסיר מניעה ולקחנו את פרטיו.
א זאוויה - עיירה פלסטינית בנפת סלפית, ממוקמת 15 ק"מ מערבית לסלפית ו-24 ק"מ דרומית-מזרחית לקלקיליה. קיבלו את פנינו סגן ראש העירייה ומספר עובדים, כולל סטודנטית תושבת העיר, דוברת אנגלית, המסיימת לימודי ראיית חשבון ומתמחה בעירייה.
בא זאוויה כ- 6,500 איש. כ-3,500 איש מהעיירה חיים בחו"ל ואינם מורשים לבקר את משפחותיהם.
לאנשי א זאוויה 10,000 דונם, בנוסף ל-5,000 דונם במרחב התפר, חלקם במובלעת לא נגישה, ליד ראש העין. לאחרונה קבלו דרישה לנדב 80 דונם כדי לבנות לראש העין בית קברות. לא. זו לא טעות. בית קברות למתי ראש העין על אדמתם הפרטית של אנשי א זאוויה. הם פנו לרשות הפלסטינית והיא פנתה לבית המשפט. הם הגיעו עם אישורי הטאבו והקושאנים ומחכים לפסק דין.
הצבא מקים מחסומי פתע במנהרה שמתחת לכביש 5 וחוסם את היציאה העיקרית והכמעט יחידה מהכפר לרחבי הגדה. מחסום הפתע יוצר פקקים ארוכים בכביש המוביל צפונה דרך כפרים רבים אחרים לקלקיליה ולמחסום אייל וגורם לאיחורים למקומות העבודה. למה? שואל ס', רק בגלל שמשעמם לחיילים? למה לעשות בלגן ולהשניא עלינו את הישראלים?
הם סללו כביש - שמאלה מהגג האדום – אבל הצבא הפסיק את העבודה בקטע של 50 מ' שנשאר דרך עפר, באמצע הכביש הסלול, בטענה שהוא קרוב מדי לכביש 5. ממש קרוב אליהם אין התנחלויות. מרחוק רואים בצפון את אלקנה ואת שערי תקווה.
לחלק מאדמותיהם החקלאיות הם לא יכולים להגיע, וכאשר הם פונים למת"ק בקלקיליה, באמצעות הקישור הפלסטיני בסלפית, בבקשה לקבל אישורים לטפל באדמותיהם, מקבלים רק שניים מכל משפחה, הזקנים.
המאושרים שמקבלים אישורים לעבוד בישראל הם הנשואים בעלי משפחות הורים לילדים. אבל הצעירים אינם מקבלים אישורים ונאלצים לשבת בבית. אין עבודה גם לאקדמאים שמסיימים את לימודיהם באוניברסיטאות וחוזרים הביתה.
העובדים בישראל עוברים דרך מחסום אייל. כדי להגיע בזמן לעבודה הם יוצאים בשעה 02:30 או 03:00 בבוקר מהבית. מכל הכפרים באזור נוסעים בשיירות ארוכות לכיוון מחסום אייל.
לפני מספר ימים ראה ס' במו עיניו מביתו המשקיף על הכביש, מתנחל נוסע על כביש 5 , עוצר
יורה באוויר 3 יריות, וממשיך בדרכו. 15 דקות אחר כך הגיע הצבא לחקור את אנשי א זאוויה. המתנחל טען שנזקרו עליו אבנים ועדות לכך זגוגיות שבורות בבתים קרובים. ס' נשבע שאיש לא היה במקום ולא נזרקה אבן לעברו ודרש שהצבא יבדוק את חלונות הבתים. ראו כי צדק.
והמתנחל הגיבור אפילו נו נו נו לא עשו לו.
ל-ס' נגריה ואדמות. יש לו 7 דונם של זיתים אבל לא נותנים לו להגיע אליהם עם כלים חקלאיים כדי לעבד את האדמה. כשיום אחד עבד על הטרקטור ליישר את הקרקע במטע הזיתים שלו הגיעו חיילים ולקחו לו את הטרקטור, דרשו קנס של 15,000 ש"ח.
לפני מספר שבועות היתה תאונת דרכים קשה בכביש 5 בה היו מעורבים אוטובוס שהגיע מאריאל ומכונית פרטית. פלסטינים שהיו באזור הגיעו בריצה לעזור. ס' היה ביניהם. כאשר הגיעו החיילים הם סילקו את הפלסטינים בצעקות. ס' לא חשש להעיר להם שמי שנתן עזרה ראשונה לפצועים היו הפלסטינים. במקום להודות להם גוערים בהם. ככה זה. מתוך הרגל.
בשנת 2004 בנו את הגדר ממש ליד בית הספר של העיירה. כחודש ימים הפגינו התושבים נגד הגדר והצליחו. הגדר הוזזה קילומטר וחצי מבית הספר. לעתים יש הצלחות קטנות.
בא זאוויה יש בתי ספר עממיים ותיכונים. לאוניברסיטה הולכים לשלוחות שיש בסלפית , בבידיא או בשכם ואל נג'אח.
לפני כחודשים נכנס הצבא לעיירה והחיילים תלו על דלתות הבתים – אזהרה – אם תעשו צרות תהיה תגובה קשה. איומים ועוד איומים.
ומארחינו מסיים : מה אנחנו רוצים? בסך הכול שקט. זה כל מה שאנחנו רוצים.
מול בניין העירייה מבנים עתיקים יפהפיים, הבתים הראשונים של א זאוויה.
