דרום הר חברון

צופות: 
מירה (מדווחת), מוחמד (נהג, מתרגם ושותף לפעילות)
03/11/2016
|
בוקר

9:0012:30

מירה (מדווחת), מוחמד (נהג, מתרגם ושותף לפעילות)

מטרת המשמרת: פעילות בגן הודא בחאשם-אל-דארג'.

נושא הפעילות: פעילות מוסיקה.

 

בגן נוכחים כ-25 ילדים, ו-2 הגננות – הודא וחאולה, וכן אמנה. כשאנו באים הילדים יושבים בחוץ – מלקקים סוכריות על מקל שהודא חילקה. הילדים רצים אילינו, מתחרים על לחיצת ידיים. כבר סיפרנו על ההרגשה של יצירת קשרים אישיים – למרות מחסום השפה.

הפעילות הפעם מתרכזת בנושא של הבעה באופנים שונים של הרגשת רוגע  מול סערה. זה נעשה על ידי התמקדות בחוויה של רוח.

בהתחלה חאולה מספרת סיפור על רוח המעיפה את הנוצות מהכובע של הילדה ראשה, עד שהיא לומדת לשמור עליהן. נראה שהודא נהנית ממעמד המדריכה לגבי חאולה. הילדים התיישבו על השטיח, והייתה השתתפות יפה של הילדים. אחר כך נבחרו ילדים ל"שחק" את הסיפור. זה היה קצת פחות מוצלח.

הפעילות סובבת סביב שיר על רוח – חלשה וחזקה, חליפות. אני שרה את השיר, והילדים מגיבים בתנועות המדמות את הרוח שבשיר. יש לי גם מילים בערבית, אבל ברגע האמת – הן נשכחות, ואני עוברת לעברית. חילקנו כלי נגינה – פעמונים וכלי הקשה למיניהם, ומשולשים, והמשכנו עם השיר ונגינה חלשה וחזקה בהתאם – לפי קבוצות כלים. כרגיל, יש בעיה של קשב, והשגת שקט – גם מצד הצוות, במיוחד אמנה, שממשיכה לגעור בילדים בקול רם, כך שאי אפשר לשמוע את השירה. אבל לאט לאט, הקשב גובר, ואפילו הישגנו כמעט שקט מוחלט לפני תחילת השירה. לבסוף, כל ילד היציג את כלי הנגינה שלו. הילדים אוהבים מאוד את כל העניין סביב כלי הנגינה.

סיום הפעילות – משחק הסדין: כל הילדים אוחזים בסדין שאותו מנענעים לפי השיר על הרוח שאני שרה, כאשר במרכז הסדין יש כדור, ואחר כך, ילד קטן. המטרה כמובן – לא להפיל את הכדור או הילד. כאן כבר באמת היה קשב לסוג הרוח בכל רגע, והילדים התחילו לשיר איתי את השיר (בעברית), אחרי שכבר שמעו אותו מספר רב של פעמים ברצף. משחק זה תמיד מעורר שימחה וצחוקים.

סיימנו בשעה קלה של קפה עם הצוות, ועם עוגות שהודא ואמנה אפו – מסתבר שמידי פעם הודא אופה ומחלקת לילדים. דיברנו על הצורך לאפשר לילדים גישה חופשית לספרים, למרות האפשרות שיקרעו את חלקם. הודא מבקשת ארונית קטנה עם מדפים פתוחים – לספרים. יש לא מעט ספרים, שאת רובם אנחנו הבאנו, במשך השנים.  

בדרך חזרה, עצרנו באום-אל-חיר -  פגשנו שם את אהוד, אראלה ודני, מקבוצת הכפרים, יושבים אצל החאג'. הם מדברים עם כמה מתושבי אום-אל-חיר על האפשרות של פתיחת הגן מחדש. דיברנו גם על הגן בטוואני. הם אומרים שאין שם מספיק ילדים. ננסה לברר את זה באופן ישיר בפעם הבאה.

בהמשך, שמנו לב שוב לתחנת האוטובוס של אגד, מלווה בסככה של "נתיבי ישראל" ליד הפנייה למאחז הלא חוקי "עשעאל". תחבורה ציבורית נוחה ליושבי המאחז.  

 

 תמונות מהפעילות – האלבום של 3.11.2016:

   https://photos.google.com/u/1/albums