אל-פאריסייה, בקעת הירדן - משמרת שמירה על הבית

היינו במשמרת בית בפארסיה. יום שהתחיל גשום מאד במערב הגדה, הלך ונרגע ככל שירדנו לבקעה.
היה יום נעים ויפה להפליא. השטח מלא משבצות פורחות בלבן וצהוב וירוק. עם כלניות מבליחות כמו המשרתות בהפגנות של שינוי המשטר.

החוביזות מגיעות כמעט לגובה אדם. ירוקות ויפות. כבשים ופרות לא אוכלים חוביזה.

כל המשפחה היתה בבית. בימים אלה בתי הספר פועלים פעמיים בשבוע בכל הגדה, עקב שביתת המורים על חוסר תשלום משכורות ברשות הפלסטינית.

הילדים מסתובבים הלוך וחזור. החלטתי לעשות איתם ניקיון כללי בשטח המגורים. היו איתי טאלה בת 15 חוסיין בן ה6-7 וסמר בן ה-3. ככל שאתה יותר קטן כך אתה יותר מזדהה עם העבודה. ובטח חושב שזה משחק ולא עבודה, אם בכלל אתה חושב. בקיצור סמר הקטן אסף את כל הניירות והשאריות והפלסטיקים שם ביחד איתי בשק הגדול. אחרי כן סחבנו גזעי עצים כרותים וסדרנו לאורך הקיר של אוהל הטבון. כל גזע כזה חתיכת משקל.

בסוף הניקוי כל שטח המגורים היה ונראה נקי מכל רבב. אפילו החג'ה הזקנה שכל היום עסוקה ללא הפסקה, לקחה את המטאטא הקטן וניקתה את החוץ כאילו שהוא פנים והייתה מרוצה ומהחדר הנקי שלה. היום לא היו מתנחלים. רק רחפן שוטט מעלינו בשמים לצלם מה שלא יהיה. הכבשים רעו במרחק מאתנו. למדנו שוב על חיכוכים הפעם בתוך הכפר. מאחר וצומצם שטח המרעה, מתחיל ויכוח פנימי סוער על השטחים הקרובים למגורים שלהם עצמם. זה בעיה גדולה.

בהמשך עמדנו על הראש ועשינו אווירונים ומריצות וראינו ילדים מאושרים. מירה לימדה את אימן, מלכת הבית עברית.
יצאנו בצהרים לביקורי משפחות בסמרה ובמכחול. השלמתי שכר לימוד לסטודנטים שנאסף על-ידינו.

בסוף חזרנו הביתה