חבלה (1393) התסכול של הפלסטינים והרצינות של קצין המת"ק

שעות פתיחה: 16:30 עד 17:10

תחילה ביקרנו אצל ז' בעזון, נינה הביאה לו מכל טוב. הוא קיבל את החפצים בשמחה והוזמנו לשתות קפה שהגישה אשתו. הוא מרגיש טוב ומחר עתיד לנסוע לנצרת לדבר בכנס רופאים על הניתוח שעבר ולתאר את מצבו. הוא נראה ממש מצוין ושמח. 

16:20  הגענו וראינו ממתינים: כמה צעירים שהתגודדו ובסככה ישבו כמה מבוגרים ושתי נשים. נינה התיישבה ליד הנשים והן סיפרו לה שהיום פתחו את השער מאוחר, ב-7:40 במקום ב-7:00. אחת הנשים מתלוננת שבניה אינם מוצאים עבודה (בגלל הכלכלה הרעועה של הרשות) ויושבים בבית. רבים מצעירי הגדה, היא מספרת, אינם עובדים, ומתלוננת על כך שהם לא מקבלים רשיון עבודה בישראל חשים תסכול גובר עקב כך. מה גם שהם אינם יכולים להתחתן כי אינם מרוויחים ואם היו מתחתנים היו מקבלים רשיון - ותסכול אחד מזין את השני.

16:27  פותחים את שער המעבר לחבלה ומחצית משער היציאה מחבלה. אחד העוברים פונה לנינה. הוא בעל רישיון לעבוד בישראל ולעבוד בשדותיו. הרישיון השני לעבוד במרחב התפר – שדותיו, נלקח ממנו, המעבר לישראל עדיין מותר לו. ברצונו לברר ולהחזיר לעצמו את הרישיון לעבד את שדותיו. נינה מעבירה לו את הטל' של סילביה ואת השעות שהיא עונה. ע' מארגן את העוברים והמעבר מתנהל באורח תקין.

פגשנו את סרן שאדי, קצין מת"ק האזור. הוא סיפר לנו כי הוא קורא את האתר שלנו וסבור שלעתים יש הגזמות, אך מתייחס לתיאורים ברצינות. היום בבוקר, הסביר, פתיחת השער התאחרה בגלל "המצב". נראה שכולם שם מכירים את שאדי ואת סגן איחסאן שבא אתו, והם מכירים את כולם. שאדי הבטיח לשלוח לנינה את שעות פתיחת המעברים באזור קלקיליה.

כל הזמן עוברים הרבה אנשים, מכוניות, הרבה מכוניות.

16:55  הזרם הזה התדלדל וע', מארגן את מעבר האנשים.

 17:05  סוגרים.