קלנדיה שגרת התעללות

צופות: 
תמר פליישמן.
02/09/2018
|
אחה"צ

"פלסטיני שלף סכין מול חיילים בקרית ארבע ונורה למוות" הייתה כותרת ב"הארץ" ביום שלישי.

אירוע דומה ארע בצהרי יום ראשון במחסום קלנדיה. דומה ושונה.

שונה כי בסיומו אין גופה אלא עצורה, ואולי כי אין גופה גם אין כותרת.

ממה שנודע לי משני פלסטינים עדי ראייה, אחד שהיה בתוך המחסום והאחר מחוצה לו, זה שאישה צעירה הלכה לתוך מחסום הרכבים, מקום שאסור באיסור חמור להליכה, אחד אמר שהיה לה סכין והאחר טען שסכין לא היה. היה או לא היה, מה שכן היה זה שצעקו לה לעצור והיא לא עצרה, המשיכה ללכת, באו לקראתה מאבטחים, ריססו לה גז לפנים, האישה נפלה מעולפת, המאבטחים עמדו סביבה וחיכו עד שבאו שוטרים ולקחו אותה.

*

תינוק מג'נין בן 18 יום שנולד עם בעיה בנשימה הובהל באמבולנס מלווה ברופא שמנשים אותו לביה"ח מוקאסד שבמזרח ירושלים.

"אם הוא שתי דקות בלי החמצן הוא מת", אמר נהג האמבולנס.

לירושלים עבר התינוק, עברה האם, עבר בלון החמצן ועבר גם הרופא, רק האמבולנס שעשוי היה לחסוך טלטולים ועיכוב לא עבר. נשאר מעבר לגדר, חיכה לרופא שיחזור.

למה?  - כי נהלים וחוקים (שהם לא באמת חוקים) וכאלה. הרבה זמן צוות הסהר האדום הפלסטיני ישב באמבולנס וחיכה. אחרי שעה עוד ראיתי את פנסי האמבולנס המחכה מהבהבים למרחוק.

הדרך מהמחסום לאוטובוס
הדרך מהמחסום לאוטובוס
צילום: 
תמר פליישמן

רחבת האספלט בה שכנה תחנת האוטובוסים אל הגדה וממנה התרוקנה לפקודת השלטון.

לא שאלו, לא התייעצו וגם לא ביקשו הסגות, לא מבעליה של חברת האוטובוסים, לא מהנהגים ולא מהאלפים הרבים שהאוטובוסים הם עבורם חמצן התנועה היחיד.

המיקום החדש של צומת התחבורה המרכזי הזה הועבר משם והלאה, אל מאחורי מחסום הרכבים.

מה שהיה עד עכשיו מרחק הליכה של כעשרה מטרים מפתח היציאה מהמחסום ועד פתח האוטובוס הוא עכשיו מרחק של כחצי קילומטר, ואפילו שכבר חודשים רבים הורסים ובונים וסוללים ומזיזים, במיקום החדש אין ולו ברז מיםinfo-icon אחד והסדרן נאלץ לסחוב מים בג'ריקנים משם לכאן.

אז נכון שלא קל המסע הרגלי הזה, ונכון שהדרך מפה לשם לא ממש סלולה או ישרה, ונכון שחם, חם מאד, ונכון שאין מים וגם אין איפה להשתין וקרבה עונת הגשמים, אבל הי, לפחות מצאו שימוש לקצה מסלול ההמראה של שדה התעופה עטרות.