ליווי רועים ומשמרת מגינה באל-פאריסייה: עוד עדות לגיבוי שצה"ל נותן לפורעים עבריינים (מתנחלים)

02.02.2024 יום ו'
נתי ואני (מיקי) הגענו למשמרת לילה בפארסיה ל'נוכחות מגינה', שפירושו הרתעת תקיפות מתנחלים בעצם נוכחותנו בפארסיה בכל שעות היממה. ממול לפארסיה נמצא המאחז של דידי (עוד אין לו שם). יפעת, אותה באנו להחליף, סיפרה על שני אירועים שאירעו בבוקר. הראשון קרה כשיצאנו עם א' ועוד מתנדבים לרעות בצד כביש אלון, ליד התנחלות רותם. א' רועה שם תמיד ללא כל בעיה, ושני שדות ליד שייכים בטאבו לפלסטיני. כנראה דידי ו/או בנו הזעיקו את הצבא. החיילים לא התחשבו מהעובדה שהשטח אינו שייך להתנחלות רותם (על פי מפות שהראו להם) וגירשו את אחמד מהמקום בגסות.
אחמד כבר נכווה בעבר ממעצרים לא חוקיים, וחשש להיעצר שוב. אף שחוק הכיבוש עמד לצידו במקרה זה, הוא החליט לעבור לרעות ליד הבית.

במקרה השני מ', רועה אחר  מפארסיה, רעה אחה"צ על גבעה סמוכה וראו זה פלא - גם לכאן הזעיקו המתנחלים את הצבא וגם כאן החיילים הורו לו לעזוב בטענת: הימצאות בשטח אש. לא עזרו טענותיו שהוא רועה במקום הזה מימים ימימה, לא עזר שהמלוות ביקשו להבין מדוע כבר אין רשות לרעות במקום. וכך גם מ' נאלץ לחזור ולרעות סמוך למאהל, במקום בו העשב הולך ופוחת.
כך הצבא בשירות המתנחלים מעמיק את ההטרדות הרועים ובפועל דוחף לטיהור אתני של הבקעה מתושביה, הילידים הפלסטינים, ולסיפוחה בפועל למדינת ישראל.

בהמשך הערב היה קר וגשום. א' הזמין אותנו לארוחת ערב ולאחריה ביקרנו ושתינו תה אצל משפחות אחרות. הלילה עבר בשקט, הגשם המשיך לרדת ללא הפסקה עד לפנות בוקר.

03.02.2024 יום שבת
עם בוקר הגיעו המלווים האחרים. ג'יימי  ונתי ליוו את א' למרעה קצר יחסית של שלוש שעות, בגבעה אחרת. המרעה עבר ללא כל הפרעות. נדב וג'ייקוב נסעו ללוות את י' בח'לֶת מכחוּל ושם התרחש האירוע של היום. שלושה נערי גבעות יצאו ממאחז סמוך, אחד מהם חמוש בנשק. הנערים דחקו את העדר לעבר הבסיס הצבאי המצוי בסביבה, בעוד המלווים מנסים לעצור בעדם. החיילים הפעם התנהגו בהגינות ןהרחיקו את המתנחלים. המלווים התקשרו למשטרה, שהגיעה, וגם היא אפשרה להמשיך לרעות. זה לא סוף הסיפור כי מישהו הזמין אמבולנס, לכאורה בגלל ששמע יריות באוויר. נהגת האמבולנס החליטה שהפלסטינים הם שהזעיקו אותה ואמרה שתתלונן עליהם.  כולם, הפלסטינים והמלווים, הכחישו בתוקף שדיווחו על ירי. המלווים משערים שהיוזמה להזמין אמבולנס באה מהתנחלות רועי, כמחאה וכהטרדה על הטלת סנקציות נגד כניסת מתנחלים אלימים לארה"ב.

רחלי ואני נשארנו בפארסיה ל'נוכחות מגינה' מפני התקפות של מתנחלים וצבא, אבל המרעה של כל הרועים ביישוב עבר בשקט.

בינתיים התפנינו ללמד אנגלית ילדים בגילאים שונים ואחר כך לפעילות יצירה יחד איתם. בין לבין הסתובבנו במאהל וביקרנו את ידידינו. שתינו הרבה תה וקפה.

עדי ואשל ליוו באותו יום גם  את נ', רועה אחר באזור בקעות. 10 שעות המרעה עברו גם הן ללא כל הפרעה. לעת ערב שבו לפארסיה וחיכו למשמרת הלילה שתבוא להחליפם. עזבנו בסביבות השעה 18.00.

שגרת כיבוש מעיקה. לעולם אין לחזות איך יעבור היום. יום שבת הנוכחי עבר בשלום והפעם המתנחלים לא הצליחו לממש את זממם.

נחמת עניים.

מה הן זכויות הפלסטינים ואיך מדינת ישראל מתנהלת בפועל?