שעב אל-בוטום - ניקוי באר שהמתנחלים זרקו לתוכה שמן מכונות

הקדשנו את המשמרת למשפחת ג'בארין בשעב אל-בוטום, החיה בפחד מתמיד ממתנחלי מצפה אביגיל הם עסוקים בנסיון לשקם את ההריסות של "ביתם" וחלקותיהם.ועדיין לא ישנים שם בלילות מפחד מהמתנחלים. קנינו בזכות תרומותיכן מצרכי מזון ונסענו לשם. לילה תמיד מתעקשת להגיש לנו מתבשיליה (הטעימים, יש לציין). גם להם בעוניים יש מה לתת ואנחנו שמחות גם לקבל ממנה. התמונות הן של ארוחת הקוסא מחשי (קישואים ממולאים). 

בסרטון מראה לנו מוחמד ג'בארין את הבאר המזוהמת כי המתנחליםשפכו לתוכה שמן מכונות ועכשיו הוא מנקה ומקווה לגשמים שיבואו וימלאוה שוב במים שיוכלו לשתות ולהשקות את הצאן. קשה לשאת, בכמה רוע ואלימות של השלטונות והמתנחלים האנשים האלה "עטופים".

ביקרנו גם את איסחק ג'בארין, בן משפחה שחי באותו מקום לא רחוק. יש סיפורים קשים על הכרוניקה של הרוע הזה. הוא מספר שלפני שבועיים הגיעו מתנחלים ודרשו להיכנס לביתו. הוא ממש מנע מהם בגופו באומץ וצעק להם שאם לא ילכו יקרא למשטרה ואז הם הסתלקו. אשתו אומרת שבכל פעם שהם עומדים באומץ מולם, לא מפחדים ומאיימים שיקראו למשטרה, הם מסתלקים.

יש מראית עין מסתבר של  שמירה על החוק בדרום הפרוע הזה.

במהלך הביקור אצלו, שני טלפונים מגיעים למוחמד, אחד מפארס, ממגורשי זנותא, שגר עכשיו בשוויכה, כזכור. הוא מספר שהיה במרעהו עם בנו בשטחים המצויים למרגלות חוות יהודה 

ואז ירדו מהחווה 4 מתנחלים ורצו לגרשם. היכו אותם עד זוב דם.

טלפון שני מקבל מוחמד מראניה ממשפחת ג'דאללה הגרה בפקיקיס בתווך שבין שתי הנגוהות א' וב'.

יש להם מכונית חוקית עכשיו והם ניסו לנסוע לקניות בבית עווא הסמוכה. גם שם הקימו מחסום ובצעקות מנעו מהם לנסוע לקנות נעלים, בגדים, אוכל וצרכי ביה"ס לילדים. היא נאלצה לקחת את הילדים ולהשאירם בדורא בדירה ששכרה שם בגלל קשיי הנסיעה הביתה, לעבודה וממנה. היא מספרת שאלה אחייניה הקטנים בכיתות א' וב' והיא משאירה אותם אצלה בגלל המצב.

נבקר שם בשבוע הבא אם יאפשרו לנו במחסומים.