בית לחם, מת"ק עציון, יום ד' 14.1.09, אחה"צ
בית לחם, מת"ק
עציון, מעבר300
14.00 – 17.00
באולם ההמתנה במת"ק ישבו כתריסר גברים, מרביתם חיכו לזימונים של השב"כ. אחד האנשים פנה אלינו בעברית צחה וסיפר שהוא יושב כבר מ- 09:00 בבוקר. ב-14:30 אחר חצות הביאו לביתו זימון לשב"כ עבור בנו. הבן לא בבית (נמצא ברמאלה) והאב המודאג בא למת"ק בכדי לברר במה מדובר. הוא מסר את תעודותיו בבוקר ועכשיו הוא יושב ומחכה. יש לו בעיות קשות בגב, המקרינות לרגלו, והיה לו תור לרופא בדיוק להיום אבל היה צריך לוותר עליו בכדי להיות במת"ק. החיילת בחלון דיברה בערבית אל האנשים באולם ההמתנה וזימנה אותם בזה אחר זה להיכנס. בשלב מסוים פנתה אלינו בשאלה אם אנחנו מדברות ערבית כי היא רוצה להסביר לאנשים בתור שיש בעיה שבגללה זמן השהיה מתארך והערבית שלה לא מספיק טובה. זה היה חידוש מרענן! אחרי כשעה נקרא סוף, סוף המכר שלנו להיכנס. הוא יצא אחרי 5 דקות ודיווח לנו שכל שרצו ממנו זה לברר את מספר הטלפון שלו..... בשביל זה ישב כמעט יום שלם! לפחות הסענו אותו עד לצומת עציון משם יצליח למצוא מכונית לחברון. התודות שהרעיף עלינו רק הדגישו כמה מעט צריך בכדי לתת לאנשים תחושה שהם בני אדם.
במעבר בית לחם זרמה התנועה בסדר ובשקט שעדיין לא חווינו. חמישה חלונות היו פתוחים ואיש הביטחון של חברת ארי כיוון את האנשים בצורה מנומסת ויעילה. הוא גם סייע בידי אדם שהייתה לו בעיה עם הניירות שלו ודאג שיעבור ללא קושי. סגן מפקד המחסום (איש משטרה כחולה) יצר ממשרדו בכדי לוודא שהכל מתנהל כשורה, ואכן כך היה ואף אמרנו זאת לו ולאיש הביטחון.