בית איבא, יום ד' 21.1.09, בוקר
7:25 מכוניות נכנסות לשכם בלי בעיות, 6 מכוניות ביציאה. מסלול אחד פתוח לכל כיוון. המכוניות היוצאות נבדקות בזריזות, אך נהג מונית שיוצא מספר שהמתיןשעה בתור של 5 מכוניות.
שני מסלולים פתוחים ליציאה, אך דומה שרק אחד עובד בכל פעם.
אין אנשים בכלל. נהגי המוניות "חונכו" לעמוד מחוץ לשטח הרחבה של המחסום.
הולכי רגל נכנסים באין-מפריע.
בחור צעיר יושב במכלאה. אנחנו לא מוצאות מת"ק
במחסום, מתקשרות לחמ"ל שטוען שיש, אבל יברר שוב.
7:40 על אף תור המכוניות, שני המסלולים לא פתוחים כי החיילים מדברים עם החייל שבודק את התור ההומניטרי. אחרי 5 דקות חוזרים למחסום של המכוניות.
מיקי שאולת איפה ס[אלח] המת"ק, אבל מתעלמים מאיתנו בהפגנתיות.
7:50 החייל שאחראי על המעבר ההומניטרי, שקודם גער בנו בגסות שנעמוד במקומנו בפינה, שר ומזייף בקולי קולות, מחקה צפצופי אמבולנס, סירנות, גלאי מתכות, ומצחיק את חבריו.
תור המכוניות גדל וגדל וגדל עד קצה האופק, למעלה מ-5 דקות לא העבירו אף מכונית. מיקי סופרת כ-20 מכוניות.
8:00 המת"ק מופיע, בלי סרט הזרוע של המת"ק. המעוכב הוא בינגו. מעוכב כבר 45 דקות. המת"ק מסביר שבד"כ פחות ביציאה משכם רק נתיב אחד לכלי רכב "רגילים", וישנו עוד נתיב זריז רק לשימוש "הומניטרי" דחוף (אמבולנס וכו'). אין טעם לפתוח עוד מסלול כי התור "לא נורא", לטענתו.
אחרי שהמת"ק מסיים להסביר לנו על חוקי המסלולים, אנחנו מבחינות שכך שאמבולנס חיכה רבע שעה מאחורי מכוניות בתור ההומניטרי, ועבר בדיקה יסודית כ-7 דקות.
8:10 החייל הקולני עדיין בשלו.
שוב לא מעבירים מכוניות באחד המסלולים, ורק מסלול אחד עובד. כעבור כמה דקות חוזרים להעביר בשניהם.