חווארה, יום ב' 15.12.08, אחה"צ
13.45 - עוברים ליד הכפר זיתא – הדרך אליו חסומה כרגיל.
צומת תפוח 13.55 - בדיקה מדגמית של כלי הרכב מצפון לדרום. בשאר הכיוונים מעבר חפשי.
חווארה 14.10 - פוגשים אותנו בהתרגשות נהגי המוניות ומובילי הירקות ומבשרים לנו שקצין מת"ק
הודיע להם שאם עד שעה 16.00 לא יפנו את כל דוכני המכירה שלהם הוא יגיע עם ציוד כבד ויפנה הכל. את השוק שהתפתח בתוך מגרש החניה הגדול החליטו לחסל.
נעשו נסיונות לדבר עם מטה המת"ק ועם נשות המחסום שיכולות (אולי) לבדוק ולברר אך עד לעזיבתנו לא הגיע מפקד המת"ק שהבטיח לבא ולא ברור מי בעצם החליט ומדוע."נגד" ממת"ק שנמצא במקום ענה שההחלטה נובעת מהלכלוך הרב שמצטבר שם ולדבריו רק יורחקו הדוכנים מן הכניסה למחסום הולכי הרגל החדש כדי לא להפריע למוניות.
היציאה לשכם פתוחה אך רק דרך הקרוסלה. לידה יש שער רחב נעול. זוג צעיר נאבק קשות להעביר עגלת תינוקות מקופלת דרך הקרוסלה. אחת מאתנו שואלת "נגד" צה"ל מ"הנדסה" שעומד ליד הגדר וצופה במאבקם אם הוא יכול לפתוח את השער. תשובתו: אם היא (הפלשתינית) היתה מבקשת הייתי פותח אך אם אתן מבקשות, אני לא פותח. ומוסיף הסבר: כי אתן עוכרות ישראל.אך הפלשתינית לא תבקש אף פעם.
את המעוכבים מחזיקים ב"סככת המתנה". המילון של המחסומים מתעשר. מצאנו מעוכב אחד שהוחזק למעלה משעה בגלל החשדות החוזרים ונישנים יום יום הנובעים ממספר הזהות שלו. אנו מקבלות ממפקד המחסום את התשובה הלקונית שהוא עצור "בטחוני" והוא לא מצליח לפתור את התקלה החוזרת הזאת. יכולנו לדבר אתו רק לאחר שיצא.
15.00 – נשמעים פיצוצים ממחסום כלי הרכב. המחסום הישן. שם נעצרה התנועה כבר למעלה מחצי שעה בהמתנה לפיצוץ הגדול שלבסוף איננו קורה. כלי רכב שנסעו אל שכם הופנו לעורטא. החיילים הודו שזה היה רק "מטענון" ולא ברור מה עורר את חשדם.
15.15 – מתקרבת התהלוכה של מקבלי הפנים של האסירים ששוחררו היום כמחווה לאבו-מאזן. בנגינת תופים הם נושאים דגלי פלשתין ודגלים רבים צהובים שבמרכזם סמל פלשתין וסמלים נוספים שלא זיהינו. רוב מקבלי הפנים הם צעירים שהחיילים מנסים להדוף אחורה מהשער המוביל אל שכם.תחילה מגיעה חבורה קטנה נושאת על שכם צעיר משוחרר. הם משחילים עצמם דרך הקרוסלה ומתקבלים בחיבוקים ונשיקות. לאחר זמן מגיעות קבוצות גדולות יותר המלוות כמה אסירים עם אמותיהם, נשותיהם ואף ילדים. כל משוחרר צועד עם דגל פלשתין כרוך על צווארו ולאחר המעבר בקרוסלה הוא נישא על כתפי הממתינים.
מפקד המחסום הבין. פתח את השער הרחב הנעול כדי לאפשר לקבוצות המלווים הגדולות לעבור ביחד.שיבחנו אותו על המחווה שלו. היוצאים משכם ועוברים את הבדיקות הרגילות עם הגלאי מתלוננים על הזמן הרב שהבדיקה אורכת ( אחדים טענו שהמתינו שעתיים ויותר) . לפי שעוננו הבדיקה עצמה אורכת כשתי דקות אך חיילי וחיילות המ.צ. אינם ממהרים להעביר אנשים בקרוסלה. הם ממתינים. החיילות מצוידות ברמקולים וכל הזמן מהדהד קולה של חיילת "יללה" או "ארג'ה". אנו שואלות אם אין מילה בערבית מקבילה ל"בבקשה". אם נדע אותה ננסה ללמד את החיילות בבקור הבא.
אנחנו מבטיחות לפלשתינים על מגרש החניה שננסה להתערב בעניין ההחלטה לחסל את הדוכנים, אך יודעות שכוחנו דל.