עאנין, ריחן, שקד, יום א' 30.11.08, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
חנה ה' ורותי ת'
30/11/2008
|
אחה"צ

13:50-17:00

 
13:50 מחסום שקד-טורה
קומנדקר וחיילים רבים סביבו עושים מהומה גדולה. נשמע דיבור קולני בקשר. טרנזיט בודד בשער. נהגו מחכה, לדבריו, חצי שעה. בין השערים ממתין רוכב על גבי חמור. מכונית נבדקת בדרכה למרחב התפר. יוצאת ב-13:56. הרוכב נבדק ב-14:00 ועובר תוך דקה.  3 מכוניות נראות ממתינות מן העבר השני.
בין השערים עומדת בביישנות תלמידה בת 15 שממתינה לאביה שנסע להביא את תעודת הזהות של אמה. ב-14:05 היא מורשית לעבור. הטרנזיט עדיין בשער. סמל מזוקן אינו מרוצה ממקום עמדנו קרוב לגדר, דורש במפגיע להסתלק ולסלק גם את מכוניתנו שחונה במרחק כ-30 מטר מהשער. אנחנו מסרבות אבל נענות לדרישתו למסור לו את פרטינו האישיים. הוא מצידו מסרב למסור לנו את שלו. נהג הטרנזיט אומר אח"כ שכשהחייל הזה במשמרת - יש צרות. וגם לא מתעסקים איתו.

מכוניות מכיוון הגדה ממשיכות לעבור. בדיקתן נמשכת כדקה. נהג הטרנזיט נקרא להיכנס ב-14:07. הוא עובר תוך דקה.לפתע מגיע קומנדקר ממנו יורד שיריונר, סמ"פ סגן רותם מלווה בחייליו. הוא מעוניין לשוחח איתנו. אנחנו מספרות על הסמל הקשוח במשמרת אבל סגן רותם דווקא משבח אותו על המוניטין שרכש במחסום. אנחנו לא חוסכות דברי כיבושין על מיקומו האנומלי של המחסום ועל משמעותו בעיני מי שנזקק לו יומיום.ב-14:30 מגיע טרנזיט. נהגו, מדיר אל מלכ, פונה אלינו במילים: "אתן לא רואות כלום". לאביו לא נתנו להעביר שתי שקיות תערובת לעזים. הסמל במחסום רוצה על כל דבר לתאם עם המת"ק. אפילו על ג'ריקן ריק. מסקו זיתים במרחב התפר והעבירו לבית בד בגדה. לא מאפשרים להביא את השמן הביתה בדרך הקצרה. לאחיו לא הרשו להעביר "צלחות" חדשות לגלגלי המכונית שלו. ב-14:37 הוא נכנס - ועובר תוך דקה.שני ילדים כבני עשר, שאינם נושאים איתם דבר, הולכים לכיוון הגדה ונשלחים לחדר הבידוק. הם יוצאים תוך דקה.

 
15:00 מחסום עאנין
כ-30 פועלים כבר ממתינים לפתיחת השער. ב-15:10 השער נפתח לרגע למעבר קומנדקר וננעל מחדש. הקומנדקר מתמקם ליד הבטונדה. ח' מספר לנו על ערימה גדולה של זבל תרנגולי הודו במטע הזיתים שלו, שעורם איזשהו קבלן ממושב מי עמי,  וגורמת נזק לעצים. כבר קראנו כאן על הבעיה הזאת אבל נראה שלא נמצא לה פתרון. אנשים שואלים אותנו עד מתי יהיה נוהל מסיק, כלומר פתיחת השער יומיום. איננו יודעות. הם מבקשים שהשערים ייפתחו בכל ימות השנה. מישהו מבקש שתותקן סככה מפני הגשם.

ב-15:25 נפתחים השערים הפנימיים. ב-15:30 בדיוק מסירים את  המנעול מעל שער הכניסה. ראשונים עוברים רוכבי חמור וסוס. מעבר האנשים מהיר וענייני. שקיות אינן נבדקות. מישהו מטלפן מעאנין כדי שנעזור לו להעביר עגלה עמוסה בגרוטאות שהחיילים לא הרשו להעביר. היאנמצאת עכשיו במורד הגבעה, בין עצי הזית. מבטיחות לברר. בינתיים מסתבר שהיום החיילים מעבירים עגלות עמוסות בגרוטאות ללא בעיה. חבריו של המתלונן מודיעים לו על כך. הוא כנראה ינסה את מזלו מחר (הגיע הזמן למצוא פתרון עקרוני לבעיה הזאת).
ב-15:55 עדיין ממתינים שני טרקטורים וכ-15 אנשים ליד השער. מישהו, שבשבוע שעבר סיפר לנו שאיבד את תעודת הזהות שלו ועוכב זמן מה במחסום (היה ברשותו רק כרטיס מגנטיinfo-icon), מופיע כשברשותו תעודה חדשה. היא עלתה לו לא פחות מ-700 שקל! "איך", אנחנו שואלות. "בית משפט, דואר, משטרה. 700 שקל", הוא אומר בעצב.

 
16:15 מחסום ריחן-ברטעה
משאית קטנה ממתינה בכניסה לגדה. נהגה מחכה, לדבריו, מ-12:30 עד שיסתיימו התיאומים להעברת תכולת ביתו של מי שעובר לגור בגדה. מישהו קורא לנו למהר לרדת בשרוול כדי לחזות בבלגן בכניסה לטרמינל לאלה שחוזרים לגדה. פועלים רבים יורדים בשרוול. תור ארוך מאד משתרך לפני הקרוסלה. היא נעולה. בפנים אנחנו מבחינות באשנב מאויש אחד. איש אינו עובר דרכו כרגע. אנחנו קוראות בקול ושני מאבטחים יורדים ומהנהנים לבקשתנו לפתוח אשנב נוסף.
ב-16:25 הקרוסלה נפתחת. 8 פועלים נכנסים. בינתיים אנו יוצרות קשר גם עם רון, שמודה שאמנם הבטיח בשבוע שעבר שהאצבע שלו על הדופק. ב-16:30 נפתח אשנב נוסף. אנשים מבקשים שבשעות הלחץ לפחות שני אשנבים יהיהו פתוחים תמיד, בין שלוש לשש אחה"צ.
רבים מאד מספרים בהתרגשות על אירועי הבוקר במחסום טייבה. הלחץ על השער היה כבד מאד, הגדר התמוטטה ורבים נפלו לתעלה, נפצעו ונלקחו למרפאות בסביבה. מישהו מציג בפנינו את בגדיו הקרועים. אחר מציין שרוב האנשים טרודים יותר במחשבות על המעבר בטייבה בבוקר מאשר בבעיות פרנסה. תושבי עראבה, למשל, מבזבזים כשעה וחצי זמן נסיעה בכל כיוון לחדרה, לפחות שעה וחצי במחסום בטייבה וכ-60, 70 שקל על נסיעות ביום. "זה לא חיים זה", אומר מישהו.

ב-16:45 מגיעים פועלים רבים והתור שוב מתארך אך הוא לפחות זז עכשיו, כששתי עמדות פועלות.
16:50 - אנחנו יורדות ברכב לחניון התחתון. המשאית שהמתינה בשער מהצהריים - נמצאת בבידוק. בעמדת הכניסה מודיעה לנו התורנית במשמרת שאין לנו רשות לעבור. אנחנו מגלות לה שהאיסור בוטל. היא מבררת בטלפון והמחסום מורם. החניון התחתון מלא עד אפס מקום במוניות ומכוניות פרטיות הממתינות לפועלים השבים מעבודתם.