קלנדיה, יום ב' 6.10.08, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
אורית י, רות א. (מדווחת)
06/10/2008
|
אחה"צ

14.30 – 17.00בשל התחייבויות שונות יצאנו למשמרת קצרה.

נבי סמואל
הגענו למסגד נבי סמואל ותמהנו לריבוי המכוניות והמוניות שחנו ליד המסגד. מתוך המכוניות יצאו עשרות יהודים חרדים שבאו כנראה להשתטח, לכבוד הימים הנוראים,  על קבר הנביא בבית הכנסת הצמוד למסגד שבמקום.פנינו ימינה לכיוון מה שנותר מהכפר הערבי שהיה במקום לפני מלחמת ששת הימים. בכניסה לכפר שני בתים מטופחים למדי (בעיקר אחד מהם המוקף גם בגינה פורחת). בהמשך נכנסים לחשכת עולם אחר; משטחי אדמה וסלעים חשופים, המכוסים בזבל ובזוהמה. כמה מבנים, מרביתם עלובים למראה והמון סככות הבנויות מפחים, קרשים ויריעות פלסטיק, בשלבים שונים של הרס. מבנה אבן מרובע שגודלו כגודל חדר אחד ועליו שלט בערבית המעיד עליו שהוא בית ספר.ניגשנו לשוחח עם אכרם, בעל חנות קטנה, מעין מכולת, המספקת את הצרכים הדלים של תושבי המקום. אכרם הוא יליד הכפר, כבן חמישים, שאשתו וילדיו אינם יכולים לחיות עמו בכפר וגרים בביר נבאלא. עד לפני כמה חודשים יכול היה לבקרם מעת לעת, אך מאז שהוקם כביש "מרקם החיים" שאין גישה אליו, איננו יכול לבקרם אלא בדרכים עקלקלות. הסיבה לכך שמשפחתו אינה יכולה לחיות בכפר נעוצה בעובדה שאין כל אפשרות להרחיב מבנים קיימים או, רחמנא ליצלן, לבנות בתים חדשים. המכולת של אכרם כוללת כוך קטנטן שגם הוא עצמו בקושי יכול לחיות בו.
כמו בכמה כפרים אחרים, גם בנבי סמואל האדמה נחשבת לישראלית והתושבים בעלי תעודות ירוקות, חסרי כל זכויות אלמנטריות. כל ניסיון לבנות או לשפץ בכדי לשפר מעט את תנאי המחיה, נדון מייד להריסה. טיילנו מעט בכפר ושוחחנו עם עוד תושב, שסיפר שגורלו "שפר" עליו לאחרונה, היות ואביו נפטר והתפנה ביתו בן שני החדרים, יכול היה הוא להביא את משפחתו לחיות עמו בכפר... הוא הראה לנו בית שבעליו ניסה להוסיף לביתו מטבח זעיר. מה שראינו היה בית קטנטן וחור פעור בצדו, זה מה שנותר מהמטבח. אותו אדם סיפר לנו גם שאינו יכול לקבל אישור עבודה מזה שנה וחצי. במועד זה הייתה קטטה בין שני תושבים בכפר והאחד נפצע וזב דם. התושב עמו דיברנו, העמיס מבלי לחשוב פעמיים את הפצוע על מכוניתו, התקשר עם מד"א, הזמין אמבולנס והודיע למשטרה שהוא נוסע למחסום להביא לשם את הפצוע. בהגיעו אכן היה שם אמבולנס שלתוכו הוכנס הפצוע אבל סיפורו הקשה של מכרנו רק התחיל. מייד נעצר באשמה שהוא האשם בפציעה. לא הועילו דברי הפצוע שהכחיש זאת ואף הצביע על האשם האמיתי. האיש נעצר לשבוע שלם ומאז אינו זכאי לאישור עבודה. בחודש מאי האחרון קיבל סוף סוף מסגן פרקליט איו"ש הודעה רשמית שכותרתה "צו סגירת תיק חקירה". נאמר לו שעם הטופס הזה עליו להגיע למחנה משמר הגבול בשועפט בכדי שהמניעה תוסר מהמחשב. הבעיה היא רק שאין לו רשות להגיע לשועפט....

קלנדיה
בלב כבד מכל מה שראינו ושמענו לעיל נסענו לקלנדיה.
דווקא כאן היה שקט ורגוע, לא היו תורים בכלל.
הכניסה לישראל התנהלה במהירות, לא היו צעקות ולא עיכובים מיותרים.
גם במחסום בדרך לקלנדיה, לפני הפניה לעטרות, זרמה התנועה.